הבלוג של הדס אילון כרמי

אימ-אמא

מלהיגה על חיי משפחה מהממת אם כי לא שגרתית, שעברה ועוברת תהפוכות מרתקות... מאמינה באמת ובתמים שגידול ילדים (בשונה מ"חינוך") יכול להיות ברובו מלא סיפוק אם רק מנקים רעשים מהדרך. ובקיצור - כל מה שקורה לאשה שהיא גם אמא עם רעיונות... +עוד

מלהיגה על חיי משפחה מהממת אם כי לא שגרתית, שעברה ועוברת תהפוכות מרתקות... מאמינה באמת ובתמים שגידול ילדים (בשונה מ"חינוך") יכול להיות ברובו מלא סיפוק אם רק מנקים רעשים מהדרך. ובקיצור - כל מה שקורה לאשה שהיא גם אמא עם רעיונות אינסוף, עצמאית שהיא גם שכירה, הנאחזת בהתרחשויות חייה כבסם משכר המחזיק את הראש גבוה מעל הקרקע, רוב הזמן. מעל 40, חיה את המשבר ונהנית ממנו :-) , אמא לשתיים, בעלת תואר שני בתיאטרון ומנחת קבוצות לאמהות אחרי לידה, מעצבת תאורה לתיאטרון, סטייליסטית, מנהלת תוכן שיווקי, מפיקה, עורכת, עובדת בהייטק, מלווה רגשית, מאמנת ומגשרת (לא משפטי) בתקשורת מקרבת (NVC) ועוד כמה דברים...

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מדצמבר 2010

משפחה מורחבת, מתנות, ילדים רעבים, ארוחה מאוחרת, חילוץ עצמות, מי לא הוזמן, מי נעלב, עם מי נחגוג בשנה הבאה, השנה הם עם ההורים שלה ועוד ועוד… נחשו איזה חג זה? מי שהרשימה למעלה לא עושה לו אסוציאציה של פסח שיקום! אז השנה ניסינו משהו קצת שונה. בואו לקנא!

20/04/2011

שתיים על אחת...טוב לא חייבים לקום, אבל תודו שיש בפסח משהו מלחיץ קצת.

תמיד כיף לי להתאחד עם המשפחה והאמת היא שלא ממש אכפת לי עם איזו משפחה… יש בזה משהו כיפי. אבל כשחושבים על האורך, המתנות, הציפייה, הילדים שעומדים להריח את האוכל שעתיים לפני שהוא מגיע, ולך תסביר להם שיש כמה כוסות יין לפני זה, כמה שירים ועוד כמה סיפורים בשפה שהם לא מבינים (עברית?.. אה… לא. ארמית),

אז החלטנו.

כלומר החליטו בשבילנו והסכמנו – כי הסדר הוא ממילא אירוע הרפתקני ונועז למשפחות עם קטנטנים, אז למה לא להוסיף נופך רומנטי ופוטנציאל לכיף?

שתי הסבתות, חברות משכבר הימים, באר שבעיות לשעבר, מושבניקית (פלפלים צהובים) וקיבוצניקית (צבע אדום) בהווה, החליטו שיהיה איחוד משפחות (כל הילדים, בני הזוג והנכדים) ועוד כמה מצטרפים מכובדים.

של מי היה הרעיון לצאת לשטח? אני חייבת להגיד שאין לי מושג (אמממ… חושדת בך, גלבוע… ?) אבל הוא היה גאוני!

מי בסוף ישן בשטח? לא כולם, אבל נניח לזה כרגע.

כבר כשירדנו ל”שטח” היתה אווירה שקטה ושלווה כזו. עצרנו בשיירה לצד הדרך.

הבנות התגלצ’ו במורד הגבעה עם חבר אמיץ אחד ששמח להנות לרגע מסוג של אחייניות להשכרה… אני הסתכלתי בקנאה ורציתי נורא שהחול, האבק והגובה לא יפריעו לי אבל זה לא קרה. או קרה שניה מאוחר מדי..

מיד הקמנו אוהל, כמיטב המסורת הלוזית (בואי נקים עכשיו לפני שיחשיך, כי בחושך אי אפשר…) טוב נו הוא לא קיבוצניק

בחברותאהסדר היה משובח, כמיטב המסורת המזמרת, הילדים התרוצצו, שפכו יין ותירוש מכוסות ובקבוקים שהיו מונחים בכל פינה. אני אישית דאגתי שיהיה לפחות בקבוק אחד של יין מבעבע (מתקתק וטוב, ראו מועדון הטועמות..) שאכן נגמע ונגמר דקותיים לאחר שנפתח, אבל היה סיפתח מעולה לכל אלו שבאו אחריו…

היתה חסרה לי (קצת קצת) צלחת הסדר, אבל החרוסת המשובחה (תוצרת בית, טעמתי לבד!) כיפרה על היעדר החסה.

הארוחה כללה פוייקה מדהים, שהאפיל על כל צורך במנה עיקרית אחרת או תוספת כלשהי, מרק עוף (בשביל הקניידעלאך), סלטים ואנטיפסטי. מי צריך יותר מזה?

ולא, לא היה לנו גנרטור. קראנו בהגדות עם פנסי ראש. אז אוקיי, לא ממש ראינו אחד את השני כי תנסו אתם להסתכל בעיניים של איש עם פנס ראש… ניחשתם נכון, מסנוור, אבל מה זה משנה? העיקר שהילדים נהנו!

אם נרד לפרטים הקטנים – היו שם מלא ברחשים. יותר מאיתנו. והאורות של פנסי הראש ריכזו אותם ממש בדיוק בדרך שעשתה הכפית – מהצלחת לפה.

בשלב מסויים כבה הפנס כדי שאוכל באמת לטעום פוייקה ללא התיבול הברחשי.. היה שווה את הויתור על מראה העיניים.

היו גיטרות, מפוחית, חליליות ופיות מזמרים כמיטב המסורת האגרית ורק אחרי שכל אלו נדמו, הרבה אחרי שהאוכל עשה את דרכו לקיבה, הלכנו לישון, שבעים, עייפים ומבושמים.

מבושמים מהרעיון – ובעיקר מהביצוע.

אל תפחדו לצאת לטבע, הוא שם, מזמין ולא מאיים. גם אם אין גנרטור, גם אם אין אוהל, גם אם לא התארגנתם טיפ טופ – פשוט צאו. ואין כמו האביב כדי להנות ממנו בלי להזיע יותר מדי.

קחו תרמיל, קחו כמה אנשים אהובים וצאו.

קמנו לבוקר קריר ונעים, שמש עדינה ולא חזקה מדי,

מאגר מים גדול במרחק יריקה (של ג’יפ), ואנרגיות של טיילים ותיקים. ואנחנו לא ממש. טוב נו – פעם היינו יותר.

המסקנה: נעשה זאת שוב.

גיל מומלץ – אין. טוב לכל גיל.

התארגנות מיוחדת: חומר נגד יתושים. כל השאר שטויות.

אה, ופק”ל קפה :-)

כן כן, כמיטב המסורת…

עוד מהבלוג של הדס אילון כרמי

תצוגה מקדימה

אמא-פלצת

בהחלטה טפשית של רגע, שאינני יודעת עדיין מה יהיו השלכותיה (הן האישיות נפשיות והן הסביבתיות), החלטתי לשים את הרפש על השולחן. אני לא אמא מושלמת והחיים שלי לא דבש. זה נכון גנרית, ונקודתית, וחי לצידן של אמיתות  נוספות כגון אני...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

Fingerless

שני חלקים. נקרא להם, כמו שהרופאים קראו להם אז. אצבע 2 ואצבע 3. היא לא ידעה שיש בכוחם  להפוך כלי שלם לכלי שבור. כמו סוכריה על מקל בלי הסוכריה. כמו חיית מחמד בלי המחמד. וקצת כמו מסיבת יומולדת. אבל בלי היומולדת. עם כל תשומת הלב...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

קהילה וירטואלית שהפכה לקהילה אמיתית...

את הפוסט המקורי (זהה לחלוטין, מלבד הקדמה זו) ניתן לקרוא כאן לכאורה, כל התנאים המתבקשים להפיכתה של אבן יהודה למושבת אנשים זרים זה...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה