בנות

הברית החזקה בין אנה ארונוב וענת הראל היא תמצית הכוח הנשי, עכשיו השאלה אם יגייסו מספיק עוצמות להדיח את תורג'י. הדר לוי סולידרית

הדר לוי

22/07/2012


מה למדנו הפרק?

גיא= עוף

יאם= מוקפץ

מאוו= אורז

ועכשיו ביחד:

גיא  יאם מאוו = נייר טואלט

ניאאוו מחייי כעאוחלללללללל= מתחיל להיות משעמם או שנדמה לי?

הרבה לפני הישרדות, בסדרה בשם "בברלי הילס 90210", הגיעו בשלב מסויים למיצוי של כל זיווגי הזוגות: ברנדון וקלי, קלי ודילן, דילן וברנדה - והביאו מרשעת בשם ואלרי שתטרוף את כל הקלפים. אני מתחילה לחשוב שצריך כזה דבר גם ב"הישרדות 90210". פתאום עולה לי תחושת מיצוי. אנה ענת ותורג'י בברית לא נגמרת, איתי ממחזר בדיחות, בוקי  נוחר, אולי זה הזמן להכניס פתאום איזו ואלרי? אה, לא? זה לא הפורמט? טוב נסתפק בעז. שנקרא לה עליזה, לא! עזיזה. לא! עליזה!!!

תפנית בעלילה- עזיזה נותנת חלב! אה, זה רק שלוק וחצי. טוב נחזור לנחירות של בוקי.

המאייייייייייייייייייה

ללמוד מילים בתאילנדית זה קשה. יותר קשה זה לזחול 13 פעם  לטפס , לרוץ כדי לשנן אותיות שאין לך מושג מה הן אומרות. והאסטרטגיות רבות ומגוונות: לזכור שורה שורה, לזכור 2 שורות בכל פעם, לשנן לפי זכרון צילומי- ר עםצ'ופציק, עין הפוכה, אבל הדרך המנצחת היא כמו שבוקי קורא לזה- עלא באב אלללה. מה שיהיה יהיה.

אשת חיל מי ימצא

בכל זאת נפל דבר בפרק הזה: בנות.

אנה ארונוב זכתה בפעם הראשונה במשימה פיזית מנטלית. ענת הראל שוב זכתה במשימת חסינות קשה במיוחד אחרי שהפילה את כל גברברי השבט. גבירותיי וגבירותיי, הבנות פה והן כאן כדי להישאר. סוף סוף אנחנו רואים בתוכנית ריאליטי ייצוג חזק ומאסיבי של נשים לא מתפשרות, נלחמות, לא בוכות מכל שטות. נשארנו בשלב זה עם השלש החזקות ביותר:

נטלי - הגיעה לתוכנית על תקן הדוגמנית. נכון, היא עדיין חוטאת בזה מדי פעם: "למה הביאו עז? שתגנוב לי פוקוס? יש לה יותר פטמות משלי" אבל היה נראה שאפילו לה לא נוח עם המשפט הזה. לפעמים את צריכה לשחק את המשחק, גם כשאת לא ממש מבינה אותו. בכל זאת נטלי אינטילגנטית, רהוטה, נראית טוב, אבל לא מתנצלת על זה ועושה הכל כדי להיות ראויה לנצחון. ותודה לבכיפיות.

ענת -  לאט לאט נחשף בפנינו האופי שלה ומאישה חזקה פיזית היא מתגלה כמעניינת, אמיצה, לא מתביישת להוביל מהלכים גם אם הם אולי לא ייצאו טוב. ותודה לפיטנס.

אנה -  אתמול גיליתי אנה אחרת, אחרי עונה שלמה שהיתה לי תחושה שהיא נחה לה בצילו של תורג'י, היא הראתה לכולם ובעיקר לעצמה שהיא יודעת לנצח את עצמה ואת קללת ה"לא מקום ראשון" שלה. ותודה לשנאפי.

שולחן לשתיים

אתמול במשימת החסינות, אותה משימה שתורג'י נפל בה ראשון, נותרו שתי הבנות לבדן. הן יכלו לפרוש הרי הן ביחד במשחק, והן תשמורנה אחת על השניה. אבל הן העדיפו להישאר, להלחם, ובכל זאת לתמוך זו בזו. מקור הקלישאה הידועה שבנות לא מפרגנות אחת לשניה, נעוץ בוודאי בתחרות שהעולם הגברי הזה מספק לנו שתמציתו על רגל אחת ובמשפט קצר- אין מקום לכל הבנות. לכן, לכאורה, כל אשה מצליחה היא מיד על חשבון מקום של אשה אחרת. אז איך אפשר לפרגן באמת?

אפשר. ההוכחה האמיתית לכך הגיעה כשאנה לקחה את ענת לארוחה רומנטית של נייר טואלט ואורז. הרי מתבקש היה שתיקח את תורג'י ואז יוכלו השניים לחדש את הרומנטיקה. היא תיגע לעצמה בשיער, הוא יצחיק אותה והם יצאו עם אהבה לעבר השקיעה. אבל לא, אנה  לקחה את ענת, זכרה לה חסד הישרדות וחסד חברות והן ישבו, אכלו, צחקו ובמפתיע  - לא דיברו על בנים אלא על אסטרגיה. ואלוהים ישמור, אולי אפילו להדיח את תורג'י.

אנה וענת יכלו בקלות להמשיך ולחיות תחת שרביטו של תורג'מן במיוחד לאור סיפור האהבה הנרקם שם (באמת נרקם? איכשהו אני לא רואה את זה) ולהילחם האחת בשניה על תשומת ליבו. אבל, לא. הן גורמות לו להילחם על תשומת ליבן. הכי גירל פאוור.

תודה בנות.

עתידות:

משה פרסטר עדיין באי התקווה תודה ששאלתם. הוא כרגע מייצר לו ממלכה משלו ובפרק הבא נראה הומאז' לאפוקליפסה עכשיו בכיכובו.

לאחר שתורג'י לא ירד  קילו אחד במהלך המשחק, הוא יתחיל להשמין, להתלונן ולבקש אקטיביה להורדת הנפיחות בבטן.

נשלח מהאיי פון שלי אתמול בלילה: