לא סוגרת ת'פה - הבלוג של יעל מוריס

מסעדה רוסית - ויקינג

מסעדה רוסית בתל-אביב

יעל מוריס

19/02/2006


קראתי עליה כבר ממש מזמן ב-Timeout - מסעדה רוסית בתחנה המרכזית הישנה. קראו לה אז רנדוו.

רבות כתבו על ויקה - בעלת הבית, הרוסייה הבלונדינית היפה, ועל האוכל המעולה. אז חלמתי ללכת, אבל איך לומר, התחנה המרכזית הישנה לא ממש פיתתה אותי.

(אתם חושבים שויקינג זה פרפראזה על השם שלה)?

וממש לא מזמן, קראתי שהיא עברה לבן יהודה 6.

זה כבר נשמע יותר הגיוני.

אז לקחתי את ההורים שלי והלכנו לאכול שם את ארוחת יום ששי.

המקום מחולק לשני חדרים, כשחדר הכניסה הוא בר, והחדר השני עם שולחנות אוכל. לא היו הרבה אנשים, אבל מי שהיה דיבר רוסית. אנחנו היינו יחידים שלא דיברנו רוסית.

אפילו המוסיקה, שכללה וידאו על הקיר, היתה של ערוץ מוסיקה, איך לא, רוסי. אבל ביננו, רוק הוא רוק, והוא נשמע סבבה בכל שפה. ויקה דווקא הציעה לנו לשנות במיוחד בשבילנו את המוסיקה, אבל לנו זה דווקא היה נחמד, וחלק חשוב מהאוטנטיות של המקום.

למנה ראשונה חלקנו צלחת מעורבת של ורניקי ופילמני. השילוב לא היה בתפריט, אבל ויקה הציעה, וזה התאים לנו. היו שם ארבעה מכל סוג. לאלו שאינם בקיאים ברזי המטבח הרוסי, שני הדברים הללו הם כיסונים, ממשפחת הקרפלעך, רק שקרפלעך זה שם ביידיש, והנ"ל הם שמות ברוסית. פילמני הוא עגול, והוא ממולא בבשר. ורניקי, שאמא שלי אומרת שאפשר ביידיש לקרוא להם בכינוי החיבה ורניקס, הם סהרונים, ואפשר לקבל אותם בכל מיני מילויים, אנחנו קיבלנו עם תפוח אדמה. אני אישית אהבתי יותר את הורניקי, ופעם הבאה אזמין מזה בלי תוספות.

כולנו לקחנו אחרי זה בורשט. הגרסה הרוסית של הבורשט מכילה חוץ מסלק גם כרוב, תפוחי אדמה, וגם חלקים פנימיים של בשר. מי שרגיל לחמיצה שכולה סלק, עלול להתאכזב קצת, אבל בכל זאת זה היה יוצא מן הכלל.

למנה העיקרית לקחתי את הצ'יקן קייב, כי זה מה שהמליצו אז בכתבה. אבל לא באמת ידעתי מה אני לוקחת. חשבתי שאני לוקחת אפרוח ממולא, וזה אכן בערך מה שזה, אבל הוא ממולא בעצם בחמאה, ומצופה בפרורי לחם כמו שניצל. זה בא עם פירה. היה מאוד טעים, אבל כחובבת מנות מיוחדות קצת התאכזבתי, אבל רק כי לא ידעתי מה אני מזמינה.

אבא שלי הזמין פילף, שהיה אחת ממנות היום. נכון, פילף זה לא רוסי. ובאמת יש במסעדה נגיעות של גרוזיה ובוכרה. אז זהו, שזה היה מאוד טעים, אבל לא כמו בננוצ'קה, ששם מתמחים באוכל גרוזיני.

ואגב, ויקה אמרה לי שהיא שמעה שכתבו עליה באינטרנט, ושכתבו שזו מסעדה בוכרית, ושהיא צריכה להתקשר ולהגיד להם לתקן.

אז כנראה היא התכוונה לזה:

http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=6591

אז שוב - לא מסעדה בוכרית, לא גרוזינית, רוסית. למרות שאני חושבת שהיה כתוב אז שויקה עצמה מאוקראינה.

ויקה התנצלה שמנות אחרונות אין ממש, יש רק ורניקי עם דובדבנים או בלינצ'ס. ניסינו את הבלינצ'ס - לא משהו, אפשר לוותר.

רציתי קפה, אבל היה רק שחור. אז ויתרתי.

כשבאנו לשלם עם כרטיס אשראי, הסתבר שהאמצעי הזה עוד לא קיים שם, למרות שב-rest כתוב שכן. היא אומנם אמרה ש"עדיין" אין לה, אבל אני יודעת שזה מקובל במסעדות רוסיות שמשלמים במזומן.

בכל מקרה, אני מאוד ממליצה, כי מאוד נחמד שם, האוכל בסך הכל טעים, והאוירה חמימה.

ויקינג,
בן יהודה 6
תל-אביב

די זול שם. אבל כמובן תלוי כמה אוכלים, וגם כמה שותים ומה שותים.

לפי rest זה עד 50 שקל לאדם.

יצא לנו יותר. אבל היה שם מנה ראשונה, שלושה מרקים, שתי מנות עיקריות, שתי כוסות יין בקבוק מים וקינוח. זה יצא בערך מאתיים עשרים.