הבלוג הסודי - הבלוג של אחת מאיתנו

מדממת בעמקי נשמתי

מה עוד שבועיים?! אני מפה יוצאת רק אחרי. יש לי בבית תינוק יונק! איך אני יכולה להניק אותו כשאני יודעת שבתוכי יש משהו מת?!

אחת מאיתנו

09/05/2018


shutterstock By Ilike

״ממי״,  היא אמרה לי, ״אני ממש מצטערת, באמת שתכננתי לך הריון ארוך ומשעמם. אין דופק, סעי למיון.״

אני לא מאמינה איך יכול להיות הרי אצלי הכל ממש ממש בסדר!!!

איך לעזאזל אני מספרת עכשיו לאיש שלי ? איך לעזאזל אני מספרת לבת שלי (בת 6), שבשיא טיפשותי מרב שעפתי על עצמי שהצלחנו להיכנס להריון טבעי, ספרתי לה כבר שיש לאמא תינוק בבטן...

אני מבוהלת ומתעשתת. יש מצבים שאני מתפקדת כרובוט.

מתקשרת לאמא שלי שתבוא, נוסעות יחד למיון ( האיש שלי כבר יודע – בקשתי ממנו להשאר הפעם עם הילדים – כי אנחנו הנשים מתמודדות טוב יותר).

הרופא בודק שוב. אין דופק. קובעים תור לגרידה. לעוד שבועיים!!!!!!!

״מה עוד שבועיים?! אני מפה יוצאת רק אחרי. יש לי בבית תינוק יונק! איך אני יכולה להניק אותו כשאני יודעת שבתוכי יש משהו מת?!״
הוא מסתכל עליי. באמת שהוא מבין. הוא היה באמת מקסים וקשוב.
"אני מצטער, אלו הנהלים, אין לך חום ואת לא מדממת"
אני: ״מה לא מדממת ? אני מדממת בעמקי נשמתי – אני סוחבת  בתוכי את הילד המת שלי!״
הוא: ״אני מבטיח שאם יתפנה תור יתקשרו אלייך.״

מבולבלת, כואבת, מדממת בעמקי נשמתי חוזרת הביתה אל הילדים שלי. הקטנצ׳יק רוצה לינוק- אני מניקה ובוכה.
איך לעזאזל אני ממשיכה , אני חייבת לקום, להתאפס ולהמשיך. יש לי ילדים בבית, יש לי איש שאוהב אותי ודואג לי, יש לי אמא שבעצמה מדממת בעמקי נשמתה לראות אותי כך.
אני, אני ממש ממש בסדר, הרי אני לא מדממת, אין לי חום... זה רק שמשהו מת בי!!!

הקדימו לי את התור. לא חיכיתי שבועיים, חיכיתי "רק" 5 ימים – עם משהו שמת בי....

הפסקתי להניק את הקטנצ׳יק שלי.
הגדולה שלי שאלה אותי אם זה בסדר שהיא ספרה לחברה הכי טובה שלה,שלאמא היה תינוק שלא המשיך להתפתח.
האיש שלי – האיש שלי, מבחינתו סיימנו את סוגיית ההריונות- יש לנו 2, הם בריאים ואנחנו מאושרים.

אני... אני עדיין מאחלת לעצמי הריון טבעי בריא ולידה בשבוע 40.