אמא ירוקה - הבלוג של מיה מיטב-מגן

לביבות קישואים וטופו של ליעד מיטב-שני

תחנה חמישית במסעה של אמא ירוקה למנת הילדים המנצחת (והבריאה) – הפעם שמעה מאחותה הבריאותנית והאדלריאנית, מה עושים עם ילדים סרבני אוכל וגם קיבלה מתכון ללביבות קישואים וטופו.

מיה מיטב-מגן

18/06/2014


מאז שפצחתי ב'טריפ' הזה, רציתי לארח כאן את אחותי הגדולה. גם כי אני אוהבת אותה ותמיד שמחה לקבל איזו עצה אדלריאנית עסיסית, וגם כי אני מתה על האוכל שהיא מכינה.
לכן זהו פוסט חגיגי במיוחד בשביל שתינו.

אחותי, הגדולה ממני ב-13 שנים, היתה מאז ומתמיד מודל לחיקוי עבורי - רציתי להיות צנחנית כמו שהיא היתה בצבא, שתהיה לי צמה ארוכה ויפה כמו שלה, ובהשראתה אף הפכתי לצמחונית כבר בילדות. מאז חלפו-עברו שנים רבות, צנחנית לא הייתי ואת השיער כבר מזמן קיצרתי, אבל לבשל בריא וטעים כמוה למדתי, ואנחנו חברות הכי טובות שאפשר.

חוץ מלהיות אחותי הגדולה, אמא לחיילת ולמתבגר ורעייה למופת, ליעד היא מנחת קבוצות הורים מדופלמת מטעם מכון אדלר. לכן תפסתי אותה לשיחה על אוכל בריא, ונסיון לענות על השאלה שמטרידה הורים רבות: למה כ"כ הרבה ילדים "עושים בעיות עם אוכל". אבל לפני הכל – השאלון:

6 שאלות ב-60 שניות​​:

1. אם היית ירק - איזה ירק היית רוצה להיות?

הייתי רוצה להיות הוא שום. אני מתה על שום. אין לי חיים בלי שום.

2. איזה מאכל לא אהבת כשהיית ילדה והיום את לא יכולה בלעדיו? 

שנאתי קישואים. בכלל אוכל לא היה אישו בקיבוץ. את הקישואים היו מבשלים למוות, למצב צבירה של סמארק ומתבלים בשמיר. היום אני מאוד אוהבת קישואים, אבל יכולה בלעדיהם.

3. מה​ ה​ילדים שלך​ הכי אוהבים שאת מכינה​?

הילדים שלי שונים באוכל. הבת שלי אוהבת סלמון שאני מכינה, עדשים שחורים, סלטים, לזניה ועוד. הבן שלי אוהב בעיקר פחמימות אז לא צריך הרבה להתאמץ בשבילם, עוגות עם הרבה שוקולד, ואוכל שלא נראה בריא מדי: פשטידות תירס, ברוקולי, כרובית, ו-עדשים שחורים.

4. ׳החטא הקטן שלי׳ - בפני איזה מאכל את מתקשה לעמוד..?

מכיוון שרוב חיי כבוגרת אני נמצאת במשטרים תזונתיים כאלה ואחרים, זה הכל עניין של החלטה עבורי.  אין דבר שאני לא מסוגלת לעמוד בפניו. בתקופות שאכלתי מתוק, קרמבו היה החטא הסודי. השיא שלי היה 5 קרמבואים!!! ואפילו לא הייתה לי בחילה אחרי זה.

5. מה הטריק שלך להביא ילדים לאכול יותר ירקות ופירות?

כמו רבות מחברותי הטובות ביותר, הסוד הכמוס לאכילת פירות ובעיקר ירקות, הוא קצת לרמות ולהחביא טוב-טוב בתוך האוכל שהילדים אוהבים. ספויילר: הטקטיקה לא מחזיק מעמד הרבה זמן, ובעיקר פוגעת באמינות ובאינטגריטי.

6. על איזה ספר או בלוג בישול/אפיה את ממליצה?

ברור שאני ממליצה על אמא ירוקה! אני חושבת שאחותי חכמה, מצחיקה, יצירתית ועושה אוכל לא רע בכלל.
חוץ מזה, אני מסתכלת בכל מיני אתרים ומשנה את המתכונים שמופיעים שם.
ספרים - אני אוהבת את הספרים של פיליס גלזר, למרות שבספרה "אפייה בריאה", יש את כמות הטעויות הגדולה ביותר שנתקלתי אי פעם בספר בישול / אפייה ואני אוהבת גם את "המטבח הבריא" מבית על השולחן.

אחותי ואני

איך קיבוצניקית כמוך מגיעה למזון בריאות?

ליעד: עולם האוכל הבריא, כמו גם עולם המחלות, היה מוכר לי מאז ומתמיד, בעיקר דרך הצד של אבא שלי, שסבל ממחלה כרונית. בעקבות המחלה ובאופן שהקדים את זמנו מאוד, הוא פנה לתזונה טבעונית. אני ואחי היינו מנשנשים את הפיסטוקים והגרעינים השונים שהקיבוץ מימן את קנייתם. אני זוכרת שהיו בהם חרקים, מה שאולי עזר לי לעבור לצמחונות...

מכיוון שגם אני התברכתי במיני תחלואים (כמו שרופאה אחת אמרה: לא מתים מזה, מתים עם זה...), ניסיתי לכל אורך חיי הבוגרים, דיאטות בריאות שונות, כמו: ללא גלוטן, צמחונות, טבעונות, ללא שמרים וסוכר, ועוד ועוד...

תהליך ארוך מאוד של ניסוי וטעיה, מודעות למה ואיך אני אוכלת, (יחד עם טיפולים שונים) העלה אותי על מסלול של תזונה בריאה, שגם חטאים מזדמנים לא מערערים את הביטחון בידיעה שזו הדרך הנכונה עבורי.

בקיצור, מהי משנתך הבריאותית?

ליעד: אוכל בריא - צמחוני בשבילי ובשרי לשאר בני הבית – יהיה כמה שיותר טרי, עם תבלינים ירוקים וטבעיים, ללא רטבים תעשייתיים, משמרים וקנויים. מכיוון שאנחנו ארבעה בני משפחה עם נטיות קולינריות שונות, אני מכינה בד"כ מנה או שתיים שכולם יכולים לאכול ואז עוד מנה או שתיים, כך שכל אחד ימצא לו מה לאכול.

אני ואחותי

ולשאלת השאלות: למה ילדים עושים כזה ענין מאוכל? הם לא יכולים פשוט לאכול וליהנות מהאוכל, כמונו..?

ליעד: כולנו מכירות משפטים כמו: "הם לא אוכלים כלום. אבל באמת!", "הילד הזה אוכל רק ממתקים", " הוא כל הזמן עושה לי בעיות עם האוכל", "אסור שסוגי האוכל יגעו זה בזה בצלחת", "היא לא יושבת ליד השולחן, לוקחת ביס, קמה וחוזרת", ועוד פנינים, ואנחנו דואגות ומשתגעות ומוכנות לעשות הכל, כולל כל מה שנשבענו לא לעשות, רק כדי שיאכלו.

למה זה קורה?

  • כי אנחנו רוצות שליטה.
  • אנחנו לא סומכות על המנגנונים הטבעיים של רעב ושובע אצל הילדים.
  • כך אנחנו רגילות ומכירות מהבית שלנו.
  • כי אנחנו טועות ומשתמשות באוכל כפרס או עונש.
  • כי אם הילד לא יאכל זה אומר שאנחנו הורים לא טובים.
  • כי הסביבה הקרובה מבלבלת לנו את המוח.
  • כי אם האוכל הוא issue עבורנו, ואנחנו עסוקות יותר מדי בכמה הילד אכל או לא, הילד מבין בטעות שזו הדרך להיות במרכז העניינים במשפחה וימשיך עם ההתנהגות הלא רצויה שלו.

אז מה כן לעשות?

כשנסמוך על הילד - שכשהוא יהיה רעב הוא יאכל, וכשהוא יישבע הוא יסיים, ונלמד אותו איך חשוב לנו לאכול במשפחה שלנו (למשל, ליד השולחן, עם סכין ומזלג), נקנה מזון על-פי תפיסת עולמנו, ונאפשר לילד לבחור מה לאכול מתוך מה שיש בבית. כאשר נפסיק לבדוק כמה הוא אכל, ובכלל נצא לו קצת מהווריד - האוכל יהיה רק אוכל, ולא ביטוי של כוח, אהבה, שליטה או דאגה.

ורצוי גם לשמש דוגמה אישית במה ואיך אנחנו אוכלים.

אוהו, אני נופלת פה בכמה סעיפים. יש לי שיעורי בית.

יללא תביאי מתכון.

ליעד: הלביבות האלה נבנו תוך כדי תנועה - כלומר בדקתי מה יש במקרר, הסתכלתי על הקערה עם החומרים, חשבתי מה יכול להתאים, והוספתי עוד כהנה וכהנה, כשהעיקרון המנחה הוא, בלי הרבה נוזלים, עם משהו מייצב, שזו הביצה, ועם טעמים שאפשר למכור גם לילדים. (כלומר לילדה שבצבא...המתבגר לא יעז להתקרב.)

הלביבות משקפות את ההתנהלות שלי במטבח. כלומר – יש לי רעיון כללי, שמתבסס על מאכלים דומים, ואני מוסיפה או גורעת כראות עיני כדי שיצא מאכל טעים, מזין ובריא.

לביבות קישואים וטופו ממש ממש טעימות

2 קישואים גדולים ירוקים כהים

1/4 חבילה טופו

1/4 כוס שקדים טחונים

1/2 כוס קוואקר דק

ביצה אחת

1/4 כוס שקדיה

בצל ירוק קצוץ

בזיליקום קצוץ

מלח, פלפל, אבקת שום

הכנה

לגרר גס קישואים

לגרר דק טופו

לסחוט ביד קישואים וטופו יחד

להוסיף את כל החומרים ולערבב טוב

ליצור לביבות בידיים תוך סחיטה נוספת

להניח על נייר אפייה בתבנית. רצוי למרוח קצת שמן על הנייר, כדי שהלביבות לא ידבקו.

לטפטף קצת שמן זית על כל לביבה ולפזר שומשום למעלה.

לאפות ב – 180 מעלות על שמזהיב וכשנוגעים, הלביבות מרגישות יציבות.

הטעם המוביל כאן הוא הבזיליקום והשום, כך שאפשר "למכור" לילדים את הלביבות כלביבות ירוקות/ פסטו/ שומשום וכו'. הלביבות יצאו טעימות לאללה ונטרפו חיש קל.

תודה אחותי!

*

תחנה ראשונהרוטב הפסטה הסודי של אניבאר

תחנה שניה – צ'ילי קון קרנה עשיר של דניאלה פולק

תחנה שלישית – קציצות גזר וקישוא טבעוניות של שרה גלב

תחנה רביעית -  מרציפן בייתי קליל של ורד לב

-

אהבת? אשמח לשמוע :)
כדי לא לפספס פוסטים נוספים של ‘אמא ירוקה’,
לחץ/י על כפתור ה’עקבו אחרי’ – למעלה משמאל
ותקבל/י הודעה למייל כשאפרסם משהו חדש. להת