mp4dorit - הבלוג של דורית הלפרין

לחשוב פעמיים לפני שמשדרים

החיים בתרבות של שפע ומצלמות ביטחון – על פרסום הוידאו של האם שגנבה והניחה מוצרי מותרות בעגלה על בנה. האם היה נכון לחשוף את הסרטון והאם לעיני כל?

דורית הלפרין

19/03/2017


גדלתי בבית שהמילה הכי חשובה בו היא המילה האחרונה- אז במשך שנים היה לי חשוב להיות זו שאומרת את המילה האחרונה אפילו אם רק מלמלתי אותה לעצמי. עם השנים אני מגלה שלמילה האחרונה יש חשיבות יותר גדולה אם מקשיבים לה ולא ממהרים להיות האחרונים להשיב ולשפוט. את השינוי הזה התחלתי ללמוד אחרי לידת השלישייה שלנו כאשר בכל מקום ומכל מקום צצו להן הערות והצעות ייעול. בזכות הניסיון שלי בצד הסופג אני מנסה להיות פחות שיפוטית, לא תמיד בהצלחה. ועדיין – יש נכון ולא נכון.

בזמן העבודה הגיעה מתעמלת שסיפרה על אם שגנבה גלידות וממתקים והכניסה אותם לעגלה בזמן שהתינוק בתוכה. התגובה הראשונית שלי הייתה שמי שרעב לא גונב דברי מתיקה. בטח לא גלידות וגם אז מכל המקומות להניח את המצרכים הגנובים התינוק וגופו זה בחירה שאסור שתיעשה. זה מקרה שנורא קל לשפוט כי ברור שהכל בו כל כך לא נכון.

כשהגעתי הביתה והתעדכנתי בחדשות נחשפתי לכתבה המזעזעת על אישה צעירה, אם לתינוק שטחבה מאכלים לתוך העגלה בעודו שוכב בה. לפי הדיווח גלידות, ממתקים וקוסמטיקה ובסרטון שצורף לכתבה היא נתפסת וננזפת על ידי העובדים. אין לי יכולת רגשית לצפות בסרטון, אז דילגתי עליו.

לגבי הרעב? אולי ההגדרה של רעב התרחבה כי פינוק הפך להיות משהו שבשגרה של רובנו- קפה טוב, שוקולד טעים, גלידה, חופשות וחו”ל…. יש משהו בעולם השפע שאנחנו חיים בו שהוא מנקר עיניים. רובנו משיגים את השפע בעזרת מינוס בבנק, הלוואות ותשלומים בויזה ולאחרים המותרות האלה רחוקים שנות אור והחשיפה אליהם רק מזכירה להם כמה זה בכל זאת קרוב.

מי שאומר שאין רעב אמיתי בישראל כנראה צודק. אפריקה אנחנו לא. מי שרעב תמיד יוכל למצא משהו בסיסי לשים על השולחן או מישהו שידאג שיהיו לו לפחות מוצרים בסיסיים או ארוחה חמה (מצוקה בפני עצמה אפילו אם היא מתרחשת בגלל סדר עדיפויות שגוי), אבל ישנו גם הרעב של לרצות את מה שיש לכולם ובתרבות הצרכנית שאנחנו חיים ושופטים לפיה זה רעב אמיתי שמניע אנשים לפעולות של ייאוש.

נכון, אסור לגנוב. אין שום הצדקה לאדם לקחת דבר לא שלו בלי לשלם עליו. יהיו שיגידו שהגנבה אינה מעניינת וכי מה שעשתה לתינוק זו התעללות. אין ספק שהסרטון הוא עדות חשובה שהייתה צריכה להימסר לגורמים המקצועיים (משטרה ורווחה) שיכולים וחייבים לטפל באמא ולהביא אותה למקום משקם ובונה. אני מקווה שתהיה התערבות של הרווחה ושזו תתמקד בחיזוק של האם הצעירה ובהשקעה בה כדי שתדע ותוכל להיות אמא ששמה את תינוקה במרכז. על כך אין לי ספק. אבל האם היה נכון לחשוף אותה? יש שחושבים שראוי לחשוף אותה בגלל מה שעשתה לתינוק. אני לא מסכימה איתם, בעיניי חשיפה של אדם במצוקה באופן פומבי כל כך (שיימינג זה אנדר סטייטמנט) מזכירה סקילה לאחר משפט שדה.

התקשורת אינה גוף שיפוטי אבל החברה שלנו כן. כשסרטון כזה מופץ לתקשורת אנחנו משפילים אדם שנמצא במקום נמוך מבחינה מוסרית וחברתית ולו לרגע אומלל אחד, אנחנו רומסים את מה שנשאר מכבודו ואת הסיכוי היחיד כמעט שיש לו להשתקם. חשיפה כזו לא משאירה מקום לאמפתיה או סלחנות לגבי המצוקה שהביאה אותה לפינה כל כך חשוכה וחשפה אותה במערומיה לאור זרקורים. ורק בגלל זה, בעיניי חשיפת הסרטון היא טעות גדולה יותר מכלל צירוף הטעויות הנורא שתועד בו.

דורית.

** קרדיט לתמונה GRATISOGRAPHY