צרחנית אינטרנט - הבלוג של Netta Doron

הזכות להורות - האמנם היא אין סופית?

קראתי את הראיון המעניין עם אילן שיינפלד בידיעות אחרונות. הראיון, מרגש וגלוי לב, מפרט את דרכו הפתלתלה של שיינפלד להורות לתאומים מתוקים. מסע מרתק, אמיץ ומעניין, אין ספק. כמה שחשבתי שאני יודעת, לא ידעתי, כמה קשה להפוך להורה כשאתה גיי, וכל הסיבות מפורטות בראיון. ובתוך כך, די ברור שהראיון הוא העטיפה למסע יח"צ  לספרו החדש […]

Netta Doron

18/09/2012


נטע דורון

יש זכות להורות לכל אחד אבל מי משלם את המחיר?

קראתי את הראיון המעניין עם אילן שיינפלד בידיעות אחרונות.

הראיון, מרגש וגלוי לב, מפרט את דרכו הפתלתלה של שיינפלד להורות לתאומים מתוקים. מסע מרתק, אמיץ ומעניין, אין ספק. כמה שחשבתי שאני יודעת, לא ידעתי, כמה קשה להפוך להורה כשאתה גיי, וכל הסיבות מפורטות בראיון.

ובתוך כך, די ברור שהראיון הוא העטיפה למסע יח"צ  לספרו החדש "כשמתים חזרו". נו, גם בסדר...

שיינפלד מעיד על עצמו שתמיד רצה להיות אבא, רצון שהיה קיים בו מאז היה צעיר. אבל איכשהו הוא תמיד היה כבול בשלשלאות של זוגיות עם בן זוג שהבהיר לו שברגע שההורות תתממש הזוגיות שלהם תופסק. וככל שהזוגיות העמיקה התרחק החלום להיות אבא. כל פעם מחדש.

זה באמת פרדוקס בעייתי ...

התחברתי מאוד לרצון שלו להפוך לאבא. הבנתי את הכאב שלו. הרגשתי אמפטיה לנוכח הקשיים בהגשמת ההורות כאשר אתה לא בדיוק "סטנדרטי" .

נכון, הורות של בני זוג מאותו מין כבר דבר לא נדיר במחוזותינו, ובכל זאת, זה לא ברור מאליו ויותר קשה להגשמה.

הפונדקאית חתמה באצבעה

אבל, וכאן יש אבל גדול, ברגע שתוארה הפונדקאית ההודית, כמה שילמו לה, איך חתמה על המסמכים, ובכלל, כל התהליך, ליבי נדד אליה..

הנה, בא גבר לבן, מהמערב, שאפילו שהוא רגיש עד מאוד, עדיין, בחר לממש את זכותו להורות בהודו. כי כאן קל לדרוך על נשים. האישה כאן היא כלי בלבד. הרחם הראשון,סליחה,האישה, איכזבה. הפילה את ההריון. עם הרחם השני הצליח לו. ההריון נקלט עם שלישייה. הביציות,אגב, גם של הפונדקאית. הרופאה המליצה לדלל, מחשש לסיבוכים והריון בסיכון גבוה מיותר.

שיינפלד פחד שמא זה יפגע בהריון כולו. ומה על בריאות הפונדקאית? לא רלוונטי.

ולמה הוא בחר בפונדקאות הודית?

אולי כי הורות משותפת עם אישה שווה לו במעמדו,צבעו ולאומיותו קשה לו יותר למימוש, מסובכת יותר ומאתגרת מדי. אז אם יש פיתרון קל בדמות רחם הודית להשכיר,למה לא לממש אותו?

האישה ההודית ההיא חתמה על כל המסמכים באצבעה. שיינפלד מתאר איך הדבר הלם בו, הוא הבין פתאום במה מדובר.

המשך הראיון והדיבורים על האושר ועל קשיי הגידול שלו כבר לא נגעו בי יותר, כי זכותו להורות באה על חשבון המצוקה של אותה פונדקאית הודית.

ובכלל, מי שרוצה להנות מהורות ללא פרטנר, תוך החלטה מודעת להפוך הורה דרך רחם להשכיר,שלא יבכה על נשיאת העול לבדו. יש מחיר לכל דבר.

לסיכום, אני עדיין מהרהרת בכך, האם באמת הזכות הבסיסית והמובנת להורות היא אין סופית?