אודליה אלטמן – הכול על משפחה גירושין וירושה - הבלוג של עו"ד אודליה אלטמן

מדוע כדאי לכל אחד ואחת מאיתנו להשאיר צוואה

עו"ד אודליה אלטמן מסבירה בפוסט חדש מדוע לכל אחד מאיתנו כדאי לערוך צוואה על מנת לשלוט בחלוקת עזבוננו בין הקרובים לנו לאחר מותנו. יש משפחות רבות בהן, בשל כל מיני נסיבות מיוחדות, לא ניתן להסתפק ב"ברירת המחדל" שמגדיר החוק בנוגע לחלוקת הרכוש ויש להגדיר זאת באופן מפורט יותר ע"י עריכת צוואה.

עו"ד אודליה אלטמן

13/08/2012


לכל אחד ואחד מאיתנו כדאי וחשוב לערוך צוואה. מה יקרה אם לא תשאירו צוואה? אם אדם נפטר מבלי להניח אחריו צוואה, החוק קובע שבן הזוג של הנפטר יקבל חצי מהרכוש שבעיזבון, ואילו הילדים יקבלו את החצי השני,  וזאת בחלקים שווים ביניהם. כלומר, אם לדוגמא נפטר אדם מבלי שרשם צוואה, והשאיר אחריו אישה ושלושה ילדים, אזי אשתו תקבל מחצית מנכסיו, וכל אחד מילדיו יקבל שישית מנכסיו. לכאורה, זהו סידור טוב והוגן. אז למה בכל זאת כדאי לכתוב צוואה? לדוגמא, כיון שלרוב ההורים מעדיפים שהילדים לא יקבלו את חלקם כל עוד שההורה השני עודנו בחיים, ומעוניין להתגורר בדירה ולהשתמש בכספים של בני הזוג. אם לא רוצים שהילדים יקבלו את חלקם בדירה וביתר הרכוש מייד עם מות ההורה הראשון, אלא רק לאחר פטירת שני ההורים, כדי להשיג תוצאה זו חובה לכתוב צוואה. צריך לכתוב בצוואה שהילדים לא יקבלו את חלקם אלא אחרי ששני ההורים גם יחד ילכו לעולמם. למרבה הצער, לא חסרים מקרים של ילדים שלאחר שאחד מהוריהם הלך לעולמו, הוציאו את ההורה הנותר בחיים מהבית, כדי למכור אותו ולקבל את חלקם בו. אמנם הוצאת קשישים מבתיהם ע"י יורשי המנוח וצאצאיו נפוצה יותר כאשר מדובר בנישואין שניים, שאז בן או בת הזוג הנותרים בחיים אינם ההורים הביולוגיים של הילדים היורשים את המנוח יחד איתם, אבל אני אישית נתקלתי כבר בכמה וכמה מקרים של ילדים שזרקו מהבית את ההורה האמיתי שלהם, בשרם ודמם. מבחינה חוקית זו כמובן זכותם. מבחינה מוסרית – אלוהים ישמור.

כמו כן – לא תמיד ההורים רואים לנכון שכל ילדיהם יקבלו ירושה שווה. ישנם מקרים בהם אחד או חלק מהילדים קרובים יותר אל הוריהם, מטפלים בהם ומועדפים על ידם. נפוצים גם מקרים הפוכים  -הורים רבים מוצאים לנכון להוריש את עיזבונם דווקא לילד הפחות מוצלח, זה שלא הסתדר בחיים עדיין, ואינו עומד ברשות עצמו, בבחינת "לשמן את הגלגל החורק".

לא נדירים מקרים בהם אחד מהילדים כבר קיבל עוד בחייהם של ההורים כספים ונכסים רבים יותר מן ההורים מאשר קיבלו מהם אחיו. מטבע הדברים, הצאצאים הבכורים, אשר מבוגרים בשנים מאחיהם ואחיותיהם, עשויים לקבל מידי ההורים כספים, כגון לשם רכישת דירה, מימון חתונה או לימודים גבוהים. האחים הצעירים יותר טרם הגיעו לגיל בו הם זקוקים לתמיכה מסוג זה, ולכן יוצא בדיעבד שהאחים הגדולים קיבלו יותר. במקרה כזה אולי ההורים לא ירצו לחלק לילדים שווה בשווה אחרי 120, אלא ישאפו ליצור שוויון וצדק בין הילדים באמצעות צוואתם, ע"י כך שהילד שקיבל מהם יותר בחייהם יקבל מהם לאחר מותם פחות מאחיו. גם כאן הכרחית צוואה.לא ניתן להגיע לחלוקה לא שווה לאחר אריכות ימיכם באופן של ירושה עפ"י דין, ללא הנחת צוואה.

רבים סוברים בטעות שתיקי גירושין הם התיקים הקשים ביותר, בגלל הריבים הקשים והמרים הנלווים אליהם. למעשה, תיקי ירושה הם עקובים מדם פי כמה וכמה. אפשר אולי להבין מלחמת עולם בין בעל ואישה, אשר נישאו זל"ז, אך אינם קרובים קרבת דם. לעומת זאת, קשה הרבה יותר להבין כיצד מתרחשים סכסוכים ומלחמות לחיים ולמוות בין הורה לילדו או בין אחים ואחיות.  מחד, אם ההורים מקפחים בצוואתם את אחד מילדיהם, ומעדיפים אחרים על פניו, הם זורעים טינה קשה בין האחים ומפרקים את המשפחה. מאידך, הורים שרוצים שהילדים שלהם לא יריבו ביניהם אחרי לכתם צריכים לחלק להם שווה בשווה. אם אחד הילדים קיבל בחיי ההורים יותר מאשר אחיו, מתנות או הלוואות – למשל קנו לו דירה, מימנו לו לימודים או חתונה, ולאחים האחרים לא, אז אולי זה לא צודק לחלק שווה בשווה בצוואה, אלא יש ליצור שוויון ע"י כך שבצוואה אותו אח יקבל פחות מהאחים האחרים.

ישנם הורים שבמקום להניח צוואה, בוחרים להעביר את דירתם, או נכסים אחרים שיש ברשותם, ע"ש ילדיהם, וזאת בעודם בחיים. אלא מה, כמו שאומר הפתגם העתיק, "אב אחד יכול לפרנס 10 ילדים, אבל 10 ילדים אינם יכולים לפרנס אב אחד".  הורים שמעניקים את כל רכושם בעודם בחיים, לעתים נקלעים לסיטואציה שבה הילדים, שכבר קיבלו כל מה שרצו, למרות הבטחותיהם לטפל בהוריהם הקשישים ולסעוד אותם בערוב ימיהם, פונים להם עורף. להורים לא נשארים במצב נורא שכזה מקורות קיום שיאפשרו להם לדאוג לעצמם, כיון שכבר נתנו הכול לילדים. לכן, נוצרה תופעה של "יצור כלאיים" – ההורים מעבירים את הרכוש לילדים, אבל רושמים בחוזה או בתצהירי ההעברה ללא תמורה כי הם יוכלו לנהוג כבעלים בנכס כל ימי חייהם – למשל – לגור בדירה, להשכיר אותה או אף למכור אותה. הבעיה היא שמנגנון כזה הוא אסור על פי חוק הירושה, והעברות כאלו הן בטלות וחסרות תוקף. בהעדר צוואה, העברה כזו לא תשאיר את הרכוש בידי הילדים. אם נותרות זכויות משמעותיות לגבי הנכס בידי ההורים, מדובר כאן למעשה על מתנה לאחר המוות, והחוק קובע בפירוש שהעברת רכוש לאחרים לאחר המוות תיתכן רק בדרך של צוואה.

מומלץ להורים לא להתנקות מנכסיהם, ולא להעבירם לאחרים, גם לא לילדיהם, עוד בימי חייהם. ראשית, הדבר כרוך בתשלום מס. שנית, צוואה ניתן לשנות בקלות רבה, בכל יום, ללא צורך בפנייה לבית המשפט, וזאת בניגוד למתנה, אשר קשה הרבה יותר לבטל אותה ולקבל את הנכס בחזרה, ולשם כך אין מנוס מפנייה לבית המשפט. שלישית, מה בוער? תנו לילדים שלכם להוכיח את עצמם כל ימי חייכם, השתמשו ברכושכם בעצמכם, והעבירו אותו רק בצוואה כשתעברו מן העולם.

בהעדר צוואה, מחצית מעיזבוננו יעבור לבן או בת הזוג שלנו. לא כולם יודעים זאת, אבל בן הזוג הנשוי לנו (או הידוע בציבור שלנו) יורש אותנו גם אם בפועל נפרדנו ממנו, ואפילו כשמתנהלים בינינו הליכי גירושין בבתי המשפט, אך כל עוד שלא סודר גט פיטורין. חשוב להבין – כל עוד לא התגרשתם, בן הזוג בנפרד יורש אתכם לפי החוק, אלא אם כן תניחו צוואה מפורשת ותדירו אותו מהירושה. לכן, מי שנקלע להליכי גירושין חייב לערוך צוואה באופן מיידי. טיפ: אין להסתפק בצוואה שאומרת שבן הזוג לא יקבל דבר. בצוואה אסור רק להדיר, קרי לקבוע מי לא יקבל, וחובה גם להעניק.

למאמרים נוספים של אודליה אלטמן: http://www.odeliaaltman.co.il/