המדינה היא אישה, לא אחלה גבר

צפרא פרלמוטר פתחה רשת אופנה שיתופית שתשחק בכללים עסקיים חדשים, ומספרת כאן על הישראל שהייתה רוצה לפעול בה

צפרא פרלמוטר

24/04/2012


מגיע לנו ישראל שוויונית יותר, ערכית יותר, קשובה יותר, מלומדת יותר, תורמת יותר, וכשחושבים על זה אז בעצם פשוט צריך ישראל נשית יותר. הגיע הזמן שהמדינה תאמץ יותר מאפיינים נשיים ותפסיק להתנהג כמו אחלה גבר. המודלים להצלחה שנשקפים אלינו ואל ילדינו מכל פינה הם כאלו של נוצץ יותר, מהר יותר, חזק יותר, גדול יותר – אבל בחייאת, אנחנו יודעות שלרוב זה גם כואב יותר. למי יש כוח לסטוצים? אנחנו רוצות עם רגש, בנחת, באמון, בבטחון, לטווח ארוך. הכלכלה  מתנהגת בשנים האחרונות כמו החתיך הבריון שלא רואה ממטר אף אחד וכל מה שמענין אותו זה לצבור עוד ועוד גולגלות על החגורה. לא כי הוא באמת צריך אותן, לא כי הוא חיבב וטיפח אותן, או בנה יחסים, מחלקן הוא אפילו לא נהנה, סתם, הוא אוסף וקונה כי זה אפשרי, ושהחבר'ה יראו שהוא הכי. כי כשאתה הכי יש לך כוח. להשפיע, לדרוש, לקלקל לאחרים, וזה ממריץ את האדרנלין. ומי שהתבלבל לחשוב שעסקים הם כמו משחק, ונצחון הוא המטרה, יראה בכל דבר תחרות ומלחמה שחייבים לנצח בהן. ככל שמתקדמים במשחק כבר יש פחות שחקנים, אלו שנשארו הם בריונים בעצמם אז בטח שצריך לחסל אותם, ואת הנפגעים הראשונים, הסטוצים התמימים של ראשית הדרך לא זוכרים בכלל. וזה לגמרי לא אישי, לא נגדנו, זה בינם לבינם, משחק של אחלה גבר עם אג"ח וחונטה.

וזה נמאס. אנחנו רוצות עצמאות. רבות מאיתנו מסתובבות בשנים האחרונות עם תחושה שמשהו מוכרח להשתנות. הקיץ האחרון גם הפך את התחושה הזו ללגיטימית וחובקת עם. בעצם כולנו רוצים שמשהו ישתנה. (אפילו הבריונים, כי המשחק הזה כבר לא שווה. צריך חדש).

כל אחד מגדיר את השינוי הרצוי אחרת, אבל איכשהו הפינגער שפיץ של הרוח המנשבת זהה. יותר סולידריות, יותר שיוויון, ליותר אנשים, יותר אפשרויות. כולם רוצים ריסטארט. צריך להגדיר מחדש את החוקים ולהתחיל אחרת. את המשחק הזה כבר הבנו. ל 99% היה לא כיף, ל 1% שניצח מצ'עמם. אלא שלהתחיל עכשיו זה כבר הרבה יותר קשה. אם פעם אפשר היה להתחיל בקטן ולהתקדם לאט ולהתפתח ולצמוח – היום, בעולם השקוף והשטוח זה כמעט בלתי אפשרי. פאקמן הרבה יותר משוכלל. כמעט כל התחלה היום מדברת על הרבה משאבים והון התחלתי כזה, שרק המחשבה עליו גורמת להתעלף, לרצד לנו מול העיניים ולהרגיש נמלים זוחלות. אבל מצד שני  אנחנו גם יותר מנוסות, והגענו לגיל התבונה והחתיך הבריון כבר מתענין בבנות שלנו. ולהן אנחנו רוצות לשמש דוגמא ואותן אנחנו רוצות להציל. אז בסיבוב הבא – אנחנו צריכות לשחק יחד, על פי קוד ערכי שונה, ולהקים קבוצה משלנו, חזקה וגדולה. אולי נשחק קצת פחות, אבל נסתכן גם פחות ואם נחטוף – אז הרבה פחות. אבל הכי חשוב – בקבוצה הסיכוי לנצח הרבה יותר גדול.

המיזם החדש "רשת אופנה חברתית" קם במטרה ליישם את הערכים האלו באופן מעשי, כלכלי, ולטובת כל הנשים שמאמינות שאפשר וצריך לתת דוגמא ולקיים עשייה עסקית הוגנת. בגיל התבונה אנחנו כבר יודעות שיש  עוד הרבה שנים טובות ושכל ישר וטעם טוב גם אחרי גיל 36 או מידה 36. גם ישראל צריכה לנהוג בתבונה ולהשלים עם הזהות המינית הלאומית הנכונה לה ולהתחיל לשחק משחק קבוצתי, מכיל, ערכי ומשתף, בהתאם למאפיינים הנשיים, ולא כמו אחלה גבר.

.

>> הכותבת היא יזמת "רשת אופנה שיתופית" מיזם חברתי בתחום העיצוב והאופנה שמזמין את הציבור - לקוחות, ספקים ומעצבים להצטרף ולהיות בעלים ושותפים. עוד על היוזמה, בבלוג של צפרא בסלונה