נטע פלג - הבלוג של נטע פלג

קסם החנון: ה’רומן’ שלי עם ארז

ובכן, לא באמת. אבל חזרתה של התכנית מועדון לילה הזכירה לי את הקראש הארוך שלי על ארז טל עוד מימי הרדיו כבר ולמה חנונים הם ממש לא מוקצים אלא דווקא לוהטים. כן , גם בישראל

נטע פלג

15/05/2017


בבואנו לבחור בן זוג לחיים או לחצי שנה, רצוי שיהיו בו  תכונות בסיסיות מהותיות, ולא- תואר בהנדסה, מכונית נוצצת או אפילו דירה לא יביאו לנו אהבת אמת. מבחינתי, הוא צריך  להיות אדם טוב,  להצחיק אותנו כי אפילו התכונה הזו לבדה מבחינתי מספיקה בכדי ללכת לחופה ורצוי עד חובה שיהא זה אדם חכם ושנון שאפשר לנהל איתו שיחה של יותר מחמש דקות, כי אתם יודעים, בסוף זה מה שנשאר אתכם בגיל 70.

השבוע הבנתי שאפילו כשחשבתי שתקופה ארוכה לא התאהבתי באמת, מסתבר שאני מאוהבת כבר שנים ארוכות. אמנם מעולם לא יצא לי לפגוש את מושא אהבתי במציאות ובהתחלה לא היה לי ממש מושג איך הוא נראה, בכל זאת היו אלה ימים חסרי אינטרנט ומדיה חברתית ומלאים בערוץ טלוויזיה אחד בלבד.

קוראים לו ארז טל ואתם כנראה מאוד מכירים אותו. הייתי  ילדה שחיכתה כל יום וישבה על השטיח בחדר להקשיב לתכנית הרדיו המיתולוגית של ארז ואברי גלעד. זה היה תענוג צרוף של רדיו טוב  ומרתק. אחר כך גם צפיתי ב’עולם הערב’ שבערוץ 2 הצעיר, תכנית שהייתה אחד הממתקים שחיכיתי להם בחיי, היש להודות, די עלובים אז. ארז ואברי נראו לי מצחיקים שנונים ופרועים באופן סקסי שכזה.  בדיוק כמו הבנים בכיתה שלא ממש זרקו לכיווני.

אני יודעת מה אומרים היום על ארז טל , שהוא התמסחר בדרך להפוך לגאון טלוויזיה,  שהעובדה שהוא מנחה את האח הגדול מוציאה אותו לכאורה קטן משהו. אה כן ואני גם די מודעת לעובדה שאני לא ממש מכירה את הבחור.  בהחלט יכול להיות שארז לא כזה חביב במציאות, אולי צריך לשאול את קורין גדעון.

אבל ידידיי,  אעדיף לדבוק בפנטזיה. אצלי, ‘קראש’ יציב ותיק  הוא לא דבר שיש לזלזל בו.  גם היום בגילי המתקדם אני יושבת מול המסך בשידור ‘מועדון לילה’ בעיניים חולמניות וחיוך מרוח מול דמותו של  ארז וחבריו לפאנל. אה כן ואותי הם גם מצחיקים.

מלבד העובדה שהוא בן 55 ונראה עשרים וחמש שנים פחות מגילו, זה פשוט הקסם הגיקי.  החיוך הרחב שתמיד נראה לי אותנטי, השנינות, התשובה לכל דבר. וכן בדרך כלל הגיקים גם יודעים לתרגם את כשרונם להכנסה נאה. גם ארז ידידנו.  וגבר שאפשר לסמוך עליו כלכלית זה משהו שנותן ביטחון מסוים, וזה בגנים שלנו, אין מה לעשות.

אגב, נהוג לשייך את הביטוי חנון רק לעדות מסוימות במדינתנו, אבל אל תטעו לחשוב כך, כי זה לגמרי אופי (ארז אגב הוא חצי ספרדי וחצי אשכנזי). החנונים לגמרי  משויכים לכל בני ישראל וטוב שכך.

אבל החנונים היום ממש לא נחשבים למושכים. במדינה שכמו מקדשת אגרסיביות, חוצפה,  וקריוקי בשעה 2:00 בלילה חנוניות הפכה למילת גנאי. “הוא לא חנון” מיהרה להגיד לי חברה שרצתה להכיר לי מישהו, וחברה אחרת פסלה בחור על,  צדקתם,  חנוניות יתר. גם בקרב הגייז שאני מכירה חנונים ממש לא הפנטזיה בחולצת רשת.

ואני אומרת שזה פספוס גדול. חנון זה מזמן לא דמות הבחור הרזה, אפור וחיוור.  וממושקף (הכי קלישאה), אלא בעיני  מישהו שמעניין לדבר איתו, שיכול להעניק בטחון מסוים, ויכול בהחלט גם להיות כריזמתי  ועוצמתי משהו. הנה תראו את ההוא, מארק צוקרברג.  נראה לי שאצלו זה הצליח.