irisb - הבלוג של להיות אמא.

על קצות האצבעות

  כולן בהריון. כולן בהריון כבר די הרבה זמן.   נפגשנו היום, אני וש', החברה הכי טובה שלי, כמעט אחות, מעודכנת יותר מאחותי. כנראה גם אוהבת אותי יותר ממנה.   היא נראית מוטרדת. "אני לא רוצה שתכעסי" היא אומרת "ואני לא לרוצה לבאס אותך... אבל אני צריכה לספר לך משהו" "באיזה שבוע את?" אני שואלת. […]

להיות אמא.

22/05/2015


 

כולן בהריון. כולן בהריון כבר די הרבה זמן.

 

נפגשנו היום, אני וש', החברה הכי טובה שלי, כמעט אחות, מעודכנת יותר מאחותי. כנראה גם אוהבת אותי יותר ממנה.

 

היא נראית מוטרדת. "אני לא רוצה שתכעסי" היא אומרת "ואני לא לרוצה לבאס אותך... אבל אני צריכה לספר לך משהו"

"באיזה שבוע את?" אני שואלת.

"שישי" היא עונה. אני רואה שהיא חוששת מהתגובה שלי, וזה מצחיק אותי נורא.

"את מצחיקה" אני מחבקת אותה "מזל טוב! והלוואי שבקרוב נעבור את זה ביחד"

"הייתי חייבת לספר לך" היא אומרת "אף אחד לא יגיד לי את הדבר הנכון כמוך"

 

אני לא מהבנות "האלה", לפחות לא עדיין. החוויה שלי היא שלי, ולא של אף אחת אחרת. אני מספרת למי שמרגיש לי בנוח לספר. תמיד הייתי ספר פתוח, לא אוהבת לעבוד דברים לבד. צריכה לפרוק.

 

מהחברות הטובות שלי, אלה שמכירות אותי באמת, אני מצפה לבוטות הגדולה ביותר. שונאת אנשים שהולכים על קליפות ביצים. אם סיפרתי לכן, כנראה שאני רוצה אתכן איתי. רגישות, כן. מפחדות, לא.

 

אז ש', אחות יקרה שלה, אהובה שלי -  אני מאושרת בשבילך! מאושרת בשבילנו שאני סומכת עליי מספיק בשביל לשתף, ואיתך לאורך כל הדרך. אני מתרגשת שנעבור את זה ביחד, בין אם אצטרף אלייך לחוויה, או שאשאר בחוויה הפרטית שלי, המקבילה, והכה שונה.

 

בעוד שנים, כשהבנות שלנו (ברור שבנות!) ירדפו אחת אחרי השניה בגינה, אולי קרובות בגיל, אולי קצת יותר רחוקות, אבל אחיות בפני עצמן, ואנחנו נשב בצד ונרכל על הבעלים שלנו, ונקטר על המשקל שלנו, ועל הבוסים שלנו, ועל מחסור בשעות שינה, נזכר בכל הדרך הזו שלנו, ביחד, מילדות מפוחדות לנשים, לאמהות.

 

ואת כבר כמעט שם, לומדת בשבילי את הדרך ומכינה בשבילי קצת עצות טובות, תשובות לשאלות שלא יהיה לי מישהו אחר לשאול.

 

אוהבת אותך המון, המון.