ריפוי הלב - הבלוג של Teddy-Bear

שבוע ויום

עוד יום שעבר והבוקר קמתי אפילו טיפה מחוייך. המחשבות עדיין שם והלב מתגעגע, אבל הראש מתחיל לעשות את ההפרדה וזה טוב. ואז מגיע הכעס, ושחזור דברים אחורה, ולראות שגם לי היו דברים שלא אהבתי והפריעו אבל הדחקתי. כמה טוב שהראש לפעמים מתפקד ולוקח פיקוד, או לפחות מנסה. כמה טוב שיש מידי פעם את ההיגיון. למרות […]

Teddy-Bear

01/02/2012


עוד יום שעבר והבוקר קמתי אפילו טיפה מחוייך.

המחשבות עדיין שם והלב מתגעגע, אבל הראש מתחיל לעשות את ההפרדה וזה טוב.

ואז מגיע הכעס, ושחזור דברים אחורה, ולראות שגם לי היו דברים שלא אהבתי והפריעו אבל הדחקתי.

כמה טוב שהראש לפעמים מתפקד ולוקח פיקוד, או לפחות מנסה.

כמה טוב שיש מידי פעם את ההיגיון.

למרות שלפעמים אני מנסה לחשוב ולשחזר ואז יורד מסך שחור שממסך לי את כל התחושוות והזכרונות, כאילו מסרב לתת לי להזכר ברע ושומר רק על הטוב.

אבל למה? למה לא להזכר גם ברע? הרי אם זה היה גן של שושנים זה לא היה נגמר.

הכל כל כך מסובך ועדיין כל דבר מזכיר וכל דבר מעלה זכרונות.

מצחיק שהשיר שמתנגן לי בראש הוא השיר של טיפקס "זמנים קטנים"... אבל במקרה הזה, עדיין חושב עלייך

מעניין עוד כמה אצטרך לחשוב.

כולם אמרו תראה שלאט לאט תתחיל לחשוב פחות ופחות. טוב, זה עדיין לא מגיע אבל אותם איים של שפיות גדלים וצצים פה ושם במהלך היממה.

לא יודע איך יהיה ההמשך, מקווה שלא תהיה נסיגה.. כי האמת? נמאס לי להיות עצוב. לחייך זה הכי כייף.

נראה מה ילד יום :-)