piece of style - הבלוג של maya kushnir

Losing My Religion

אתם ודאי שואלים את עצמכם (או שלא, אבל תנו לי להרגיש טוב עם עצמי) לאן נעלמתי בחודש ואחד עשר הימים האחרונים, שהרי זה זמן שנחשב כאורך הגלות בעולם הבלוגים. דברים קורים, קולקציות מתחדשות, הסיילים בעיצומם ואני מוצאת לי זמן להיעלם. הייתי מאוד שמחה לתרץ זאת בחופשה שלי בברצלונה שהתקיימה בחודש שעבר. היה דווקא נחמד לספר […]

maya kushnir

12/02/2014


אתם ודאי שואלים את עצמכם (או שלא, אבל תנו לי להרגיש טוב עם עצמי) לאן נעלמתי בחודש ואחד עשר הימים האחרונים, שהרי זה זמן שנחשב כאורך הגלות בעולם הבלוגים. דברים קורים, קולקציות מתחדשות, הסיילים בעיצומם ואני מוצאת לי זמן להיעלם. הייתי מאוד שמחה לתרץ זאת בחופשה שלי בברצלונה שהתקיימה בחודש שעבר. היה דווקא נחמד לספר לכם כאן על הוויקנד הארוך שהתחיל כחופש של חמישה ימים והתארך לחודש וקצת, כי הקניינית של זארה בדיוק שברה את הרגל והם חיפשו נואשות מחליפה ומי אם לא אני, הייתי בזמן הנכון ובמקום הנכון. אבל זה, כמובן, רק דמיוני הפרוע ומרחיק הלכת שמנסה לתרץ את הירידה למחתרת, שכן החופשה בברצלונה אכן נמשכה חמישה ימים בלבד ולא רק שהסייל בזארה התעכב בעוד שכל שאר החנויות כבר היו בעיצומו, משהו בלתי צפוי התרחש בה: איבדתי את החשק לרכישות חדשות.

״תגידי, הכל בסדר? אנחנו מסתובבים כבר שלושה ימים ולא נכנסת אפילו לחנות אחת״ הוא אומר, ספק מודאג ספק מבסוט רצח. ואכן, אני חולפת על חלונות הראווה, עטופה מכף רגל ועד ראש כמו דב קוטב בהריון והמחשבה על מדידת קומץ בגדים שעוד יכול לשבת עלי טוב בחנות המחוממת עד כדי בחילה, פחות מפתה. במקום זה אני מעדיפה לנוח ולנשנש עוד טאפאס, ליבב על כך שאני לא מוצאת בגדים ולהשלים עם העובדה שאיאלץ לסגור את הבלוג כי איבדתי את זה.

יתכן ואני נשמעת לכם כמו עוד מישהי מ״אנשים מגזימים ונסחפים״, אבל בתור חובבת אופנה מושבעת, לא קל לאבד את התשוקה הזאת. הגוף המשתנה והמתרחב הוא משהו שקשה לבלוע והרצון להיראות מעולה ביחד עם ההגבלות והסרבול, דוחקים הצידה כל כמיהה והתעניינות בעולם האופנה שממשיך להתנהל לו שם בחוץ, כאילו אין נשים הרות בעולם.

חלון הראווה של סטלה מקרתני בברצלונה

אז חזרתי לארץ עם מזוודה מלאה (בסוודרים וטייטצים כמובן) אבל עדיין לא הצלחתי למצוא את הטירוף הזה שמניע אותי לכתוב על מה שאני הכי אוהבת. אבל אז, לפני כמה ימים, בעודי עוברת ברפרוף על התמונות מהאייפון במטרה למחוק את מה שלא נחוץ, נתקלתי בתמונה שצילמתי בברצלונה, בובה בחלון הראווה של סטלה מקרתני לבושה בשמלה מושלמת שמכילה בתוכה את כל האהבה שלי לאופנה. ברגע הזה בדיוק החלטתי להחזיר לעצמי את התשוקה ויהי מה. נתחיל בזה שאהפוך את החסרונות – ליתרונות:

הריון מעייף. מעייף עד כדי כך שברגע שהשעון מצלצל בבוקר אני כבר חולמת איך אני נכנסת בחזרה למיטה בערב. אז אני יכולה להסתפק בטרנינג מעפן שחוק משימוש. אבל מעדיפה להתחדש בשני הפריטים המרדימים האלה.

חולצה: Chinti and Parker, קלאצ': Jimmy Choo

הריון עושה אותי עצבנית. וגם חסרת סבלנות. וגם קצרה. ולעיתים בלתי נסבלת וקרבית. מה שגורם לי להתפעל ולחשוק בבגד החייתי הזה של וולנטינו ובמגף הצבאי הזה שאולי אם אנעל אותו, אנשים יחשבו לפני שהם מעצבנים אותי.

דוגמנית: Valentino (מתוך תצוגת קוטור אביב 2014), מגפיים: Tabitha Simmons

הריון מרעיב. ממש מרעיב. אבל מכיוון שאין באפשרותי לעשות דיאטה, אני יכולה להסיט את המחשבה ממזון, לפרטי אופנה בדוגמאות של מזון. גם מפתה וגם לא משמין.

סוטטשירט: Carven, מחזיק מפתחות: Kate Spade

הריון משמין. ואני לומדת על בשרי שאין מה להילחם בזה. הבגדים האהובים שלי לא יעלו עלייך בקרוב ועל בגדים חדשים שיתאימו בדיוק לשבוע – פחות בא לי. מה שכן אפשר לעשות זה לטפח את ה״קצוות״ ולהשקיע באקססוריז, זה גם מהמם וגם לא תלוי משקל.

שרשרת: Marni, צללית:Burberry, צעיף: Marc By Marc Jacobs, משקפי שמש:llesteva, נעלי התעמלות: Chanel, תיק: Stella McCartney

*תודה ענקית לשרון המופלאה!
**לפוסטים נוספים היכנסו לבלוג שלי: www.pieceofstyle.co.il