הילה פילו - הבלוג של Hila Pilo

הכיתה המגובשת

הבחור בן ה – 18 שדקר את מי שהעיר לו על רעש התפספס עשר שנים קודם לכן, על ידי הורים חלשים ועייפים, מורים שוויתרו, מערכת שלא הצליחה להתמודד

Hila Pilo

08/05/2012


אי שם באיזור כיתה ג' היתה לי מורה מחנכת שקראו לה לילי. אני לא זוכרת את רוב המורים שהיו לי בחיים, אבל היא היתה מיוחדת, הצדיקה את הכינוי "מחנכת". כשמישהו עשה מסיבה ולא הזמין חלק מהילדים בכיתה, היא היתה מושיבה אותנו לשיחה, מטיפה לאהבה, לרגישות, לגיבוש, היינו על סף בכי, שנים אחר כך היו צוחקים עלינו וקוראים לנו "הכיתה המגובשת".

היום, כאימא לילדים ואזרחית המדינה שקוראת את הזוועות בעיתונים, אני מבינה שאם היו משבטים את לילי למערכת החינוך העכשווית, היה יכול להיות פה הרבה יותר טוב.

לא ברור מי אשם, גם קשה לעשות הכללות, כי באמת שיש מורים טובים, אבל מחנכים אמיתיים, כאלה שמלמדים אותך להיות בן אדם ולא רק לקבץ גורמים במשוואה – זה קצת חסר. אולי אלה ההורים שקצת סירסו את המורים שהיו קשוחים ולא נתנו להם גב, אולי אלה ההורים שלא חינכו מספיק בבית, מורים שהתעייפו, מערכת שלוחצת רק על ציונים והישגים אקדמיים... מליון סיבות יש, אבל שורה תחתונה – על כל אדם במדינה יש אחריות להיות קצת מחנך.

זה יכול להיות כהורה לילדים, אפילו בגילאים הצעירים, שלא מעלים עין מלכלוך שהילד זורק, מבזבוז מים וניבול פה, עובר אורח שרואה ילדים שהולכים מכות או עושים ונדליזם ולא מתעלם, מורה שלוקח פאוזה ויושב עם הילדים בכיתה, מלמד אותם ערכים, לא רק ערך מוחלט. הייאוש פשה בכולנו, בואו נודה בזה, הישיבה מול הטלוויזיה, העייפות, החדשות העמוסות, נראה לנו שאי אפשר באמת לעשות משהו, אבל זה לא נכון, אסור להרים ידיים.

הבחור בן ה – 18 שדקר את מי שהעיר לו על רעש התפספס עשר שנים קודם לכן, על ידי הורים חלשים ועייפים, מורים שוויתרו, מערכת שלא הצליחה להתמודד, עוברי אורח ברחוב שהסתכלו לצד השני, כולנו אשמים, כולנו אחראים לחנך את בני ובנות השמונה של היום להיות אנשים טובים בשארית חייהם.