יעל אוריאלי -חיה בצבע - הבלוג של יעל אוריאלי

תנו להם להשתעמם בחופש

מאז ה 1 -ליולי אני כל הזמן שומעת מסביבי את זעקת ההורים. "מה נעשה איתם מחר בבוקר?". "מישהו מכיר הפעלות לילדים"? ואני אומרת די עם זה כבר! תנו להם גם להשתעמם. מתי בפעם האחרונה כששאל אותך הילד שלך "אמא מה עושים היום / מחר?" ענית ב- "כלום, תעשה מה שאתה רוצה". מתי בפעם האחרונה אמרת […]

יעל אוריאלי

14/08/2013


מאז ה 1 -ליולי אני כל הזמן שומעת מסביבי את זעקת ההורים. "מה נעשה איתם מחר בבוקר?". "מישהו מכיר הפעלות לילדים"? ואני אומרת די עם זה כבר! תנו להם גם להשתעמם.

מתי בפעם האחרונה כששאל אותך הילד שלך "אמא מה עושים היום / מחר?" ענית ב- "כלום, תעשה מה שאתה רוצה".

מתי בפעם האחרונה אמרת לילד שלך "היום אין טלויזיה, תיכנס לחדר ותנסה להיות יצירתי"

מתי בפעם האחרונה הפסקת לפחד מהילד שלך כשאומר לך "משעמם לי"?

אני לא יודעת באיזה שלב הפכנו מהורים לערכת בידורית ניידת..כשאני הייתי ילדה זה לא היה ככה..בחופש הגדול התמהיל היומי שלנו כלל:
קצת פינוקיו והלב בבוקר, אחר כך יציאה לחצר עם האחים+חברים שם המצאנו משחקים ועולמות משלנו, אחה"צ בבריכה במושב, ארוחת ערב, קצת טלויזיה ולישון.

אף פעם ההורים שלי לא לקחו אותנו לבתי מלון, על הכל כלול מי בכלל שמע אז. לא היו לנו הפעלות, הצגות, מוזיאונים בלי סוף, וכשאמרנו "משעמם לי" בדר"כ התשובה הייתה "אז תמצאי משהו לעשות". לא הרגשתי ילדה מסכנה, שחסר לה משהו ושההורים שלה צריכים לדאוג לה לבידור.

אני אמא ל 2: פיצי בת 5 ומתבגר בן 15, אני אמא שלא דואגת להפעלות לילדים, לא מסתובבת איתם כל יום כל היום ובעיקר אומרת להם "משעמם לך תמצא/י משהו לעשות".

פיצי ברגע יצירתי..ישבה בשקט ופתאם הגיחה עם מסיכה חדשה.

החופש הגדול בעייני הוא הזמן שלנו ההורים להכיר את הילדים שלנו, לפתח אצלם בחזרה את הסקרנות והיצירתיות שדואגים לדכא אצלם במהלך השנה.
אני מאמינה, שיש לנו חלק בזה שהילדים שלנו סובלים מהפרעת קשב, חוסר סבלנות ויצירתיות..כשאנחנו מפעילים אותם בלי הפסקה, בקצב לא נורמלי, הכל אינסטנט ולעוס להם. בלי דקה לעצור ולהיות בשקט, להפעיל קצת את התאים במוח.
סף הגירוי שלהם כזה ששום דבר כבר לא מעניין אותם, הכל צריך להיות מאד מיוחד, מאד מהיר ואם אפשר בווליום מאד חזק. אז אחרי חופש כזה למה שיעניין אותם לשבת בכיתה, בשקט, להקשיב ולהתעניין? החומר לא לעוס להם הם צריכים להשקיע מחשבה.

אז איך אנחנו עוברים את הקיץ?

מטיילים סתם בערב במושב-ומדברים

מטיילים בשדות של המושב -ומדברים

לומדים לסרוג עם סבתא

פיצי למדה לעשות בלון ממסטיק..מאד חשוב:-)

משחקים עם השכנים

ובעיקר מדברים הרבה. בקיץ הזה היו לי שעות של 1:1 עם שני הילדים, לא מוגבלות בזמן, ולא מוגבלות לנושאים כמו שיעורים, מבחנים וכד'.
הילדים שלי גילו את עצמם מחדש ואת אימא שלהם, ניצלנו את החופש לחזק את הקשרים שלנו. בזכות זה שלא היו לא הפעלות יום יומיות מצאנו את עצמינו אוכלים ארוחת בוקר יחד, ארוחת צהרים ביחד.

הילדים גילו שאפשר לדבר עם אמא ואני גיליתי כמה דברים עליהם שאיפשרו לי לנצל את החופשה בשביל לעזור להם ולטפל בהם.

אז בשבועיים שנשארו, תעשו לעצמם ולילדיכם טובה ותורידו הילוך, תפסיקו את המירוץ המטורף ותנשמו. שבו קצת בשקט, ותנו להם את השקט שהם זקוקים לו נואשות, כי פעילויות ורעש יהיו להם בשפע כשתתחיל שנה"ל החדשה.

להמשך חופש מהנה,

יעל אוריאלי