יעל אוריאלי -חיה בצבע - הבלוג של יעל אוריאלי

בנות ריאד / רג'אא אל-סאנע

"סקס והעיר הגדולה מאחורי הרעלה"- המילים המבטיחות שעל כריכת הספר הן אלו שגרמו לי לרצות לקרוא את הספר. האם הן קיימו את ההבטחה? ספרים על תרבויות אחרות ריתקו אותי מאז ומעולם, גמעתי את כל ספריו של חלאד חוסייני ואחרים. במקרה הזה ריתק אותי לשמוע על נשים שגרות קרוב אלינו אבל רחוקות מאיתנו שנות אור. (כך […]

יעל אוריאלי

07/08/2013


"סקס והעיר הגדולה מאחורי הרעלה"- המילים המבטיחות שעל כריכת הספר הן אלו שגרמו לי לרצות לקרוא את הספר. האם הן קיימו את ההבטחה?

ספרים על תרבויות אחרות ריתקו אותי מאז ומעולם, גמעתי את כל ספריו של חלאד חוסייני ואחרים. במקרה הזה ריתק אותי לשמוע על נשים שגרות קרוב אלינו אבל רחוקות מאיתנו שנות אור. (כך לפחות חשבתי).

הרומן מספר את סיפורן של 4 בחורות סטודנטיות מריאד שמשתייכות למעמד חברתי גבוה והכסף מצוי בכיסן. הספר כתוב כמו חליפת אימיילים שבועיים בין המספרת לקוראים. מספר על חייהן, ומגלה לנו הקוראים על היחסים המיוחדים בין גברים ונשים בתרבות המוסלמית בסעודיה.

בחרתי לצטט לכם כמה קטעים שהשאירו עליי רושם במיוחד.

"איך זה שאיש מקרובי משפחתה, נשים וגברים גם יחד, לא סימן לעצמו מטרה פוליטית והתמסר לה כל כולו, כמו שעשו ראזי ותורכי בצעירותם? למה לצעירים היום אין שום עניין בנעשה בעולם, אלא אם כן מדובר בשערוריות המין של המנהיגים? או בזירה הפנימית- רק בשחיתות בחברת התקשורת הסעודית? ולא רק היא, סדים- כל בנות כיתתה וכל בני גילם ישבו על הגדר בכל הנודע לפוליטיקה."

"אחרי שהשלט המואר ועליו סמל חגורת הביטחות כבה, ניגשה סדים כהרגלה בכל טיסה בנילאומית-אל שירותי המטוס כדי ללבוש את העבאיה שלה. היא שנאה לדחות את המשימה הזאת לרגעים שלפני הנחיתה בסעודיה, כשכל הנשים וגם הגברים נעמדים בתור ארוך כדי להיכנס לשירותים וללבוש את הבגדים הרישמיים.הנשים לובשות את העבאיה ועוטות את כיסוי הראש והרעלה, ואילו הגברים פושטים את החליפות והעניבות-כולל את החגורות שהם מהדקים תמיד תחת בטנם כל שכולם רואים את צמיגי הבשר והשומן שלהם-וחוזרים אל הת'וב הלבן שהסתיר את חטאיהם הגרגניים ואל הכפייה שכיסתה את קרחותיהם הנוצצות."

"גבר שאינו מקנא אינו גבר. יתרה מזו ,הוא מוסיף, אך טבעי שגבר יבחר אישה נחותה ממנו (במיוחד משום שלפי השקפתו, כל הנשים הן ממילא בדרגה אחת מתחת לגברים בהיררכיית האורגניזמים). לפי ההיגיון של ידידינו, גבר חייב להרגיש את העליונות ואת הגבריות שלו כשהוא עם אישה. אחרת, מה ימנע ממנו להתחתן עם מישהו בדיוק כמוהו- כלומר, עם גבר אחר?"

אני חייבת להודות שקיוותית לגלות דברים חדשים בספר, עובדות שלא ידענו עליהן עד כה. ידענו מה מעמדן של הנשים ומה יחס הגברים כלפיהן.
לצערי, הספר לא חידש בנושא דבר. הנשים עדיין נחותות והגברים קנאים ופנאטיים.

ישנו בספר ניצוץ שמצביע על "אביב נשי" אבל, זה נראה כמו תהליך שיקח לפחות עוד 3-4 דורות.

אז האם הכותרת בספר קיימה את ההבטחה?- בעיניי לא. אבל עדיין אני ממליצה עליו כספר קליל להעביר איתו את השבת או טיסה טראנס אטלנטית.

קריאה נעימה,

יעל אוריאלי

מועדון הקוראות של זמורה ביתן