בשביל השפע - הבלוג של יהודה בנך

מה היה קורה אם כסף לא היה מהווה בעיה עבורך?

לפני מספר ימים קיבלתי לתיבת המייל שלי הודעה, מאחד המנטורים היותר ידועים להצלחה, שהכותרת שלה הייתה: מה היה קורה אם כסף לא היה מהווה בעיה עבורך? המסר היה שניתן להפוך למגנט לכסף ועל ידי כך לפתור את בעיית הכסף. אני לא יודע עד כמה אפשר באמת ללמד אדם להיות מגנט לכסף וגם לא רוצה להתווכח על האפקטיביות של לימוד מעין זה, מה שבטוח שהכותרת לכשעצמה מאוד מושכת ואפקטיבית. בפוסט זה אני רוצה לבדוק את תקפותה של הטענה: הדרך להפוך את הכסף ל"לא בעיה" היא על ידי מגנוט יותר כסף לחיי.

יהודה בנך

10/10/2013


לפני מספר ימים קיבלתי לתיבת המייל שלי הודעה, מאחד המנטורים היותר ידועים להצלחה, שהכותרת שלה הייתה: מה היה קורה אם כסף לא היה מהווה בעיה עבורך?

המסר היה שניתן להפוך למגנט לכסף ועל ידי כך לפתור את בעיית הכסף.

אני לא יודע עד כמה אפשר באמת ללמד אדם להיות מגנט לכסף וגם לא רוצה להתווכח על האפקטיביות של לימוד מעין זה, מה שבטוח שהכותרת לכשעצמה מאוד מושכת ואפקטיבית.

בפוסט זה אני רוצה לבדוק את תקפותה של הטענה: הדרך להפוך את הכסף ל"לא בעיה" היא על ידי מגנוט יותר כסף לחיי.

לכאורה, הרבה יסכימו עם הטענה. בעיקר אלה שחושבים שחסר להם די כסף כדי לחיות ברווחה או להגשים את החלומות שלהם. אלא שמהתבוננות במנהגי הבריות, ראיתי שגם אנשים שיש להם הרבה כסף, לא מפסיקים לרצות הרבה יותר ממנו. רוב בני האדם רוצים להיות יותר עשירים ממה שהם ולא מפסיקים לרצות להגדיל את העושר שלהם ולעיתים אפילו החמדנות שלהם גדלה והבעיות שלהם גדלות, ביחס ישר לכמות הכסף שיש להם.

בעבודתי עם לקוחות פגשתי אנשים עם הכנסה של 5,000 ₪, שדמיינו שהכנסה של 15,000 ₪ תפתור להם את כל הבעיות ואנשים עם הכנסה של 15,000 ₪ דמיינו שהכנסה של 25,000 ₪ תביא להם את האושר המיוחל וכך הלאה. הפחד המשותף של כולם היה שמה שיש להם עלול לא להספיק בכדי לספק את מה שהם צריכים: אוכל, בריאות, מגורים ומשפחה.

כשניגשתי לבדוק את סוגיית הכסף עם עצמי גיליתי שהשינוי הכי משמעותי בחיי אירע שבאמת הכסף הפסיק להיות בעיה עבורי. זה לא קרה מיד, להיפך לפני כ- 8 שנים נאלצתי לסגור את החברה שבבעלותי שניהלתי במשך 18 שנה. הסגירה הייתה כפויה עקב קשיים כלכליים ובעקבותיה נשארתי ללא כסף ועם חובות כבדים ופחד גדול מפני הצפוי והגרוע מכל, עם תחושת כישלון כבדה. לא אלאה אתכם בכל ההשתלשלות העניינים מאז ועד היום, אלא רק בתובנה שלאחר מעשה: שכסף אף פעם לא הייה הבעיה שלי, רק המחשבות שאין לי מספיק כסף כדי לספק את צרכיי יצרו אצלי אשליה של בעיה.

בתחילת הדרך פחדתי מהנושים, מהמכתבים המאיימים מהבנקים ועורכי הדין, פחדתי שלא יהיה לי אוכל ומקום לגור ועוד... ובהמשך ראיתי שכסף מגיע אלי ועוזב אותי בקצב שלו, בלי קשר לפחדים שלי. ראיתי גם שהמחשבות שלי על כסף מייצרות תילי תילים של סיפורים ואגדות ובעיקר סיוטים. וגם ראיתי שתמיד היה לי מספיק כסף למה שאני באמת זקוק או במילים אחרות: תמיד היה לי מספיק ממה שאני באמת צריך בלי קשר לכסף.

כשהכרה ששום דבר באמת לא יכול לפגוע בי חוץ מהמחשבות שלי התחזקה, גם הפחד מהנושים והחובות נעלם בהדרגה ואתה גם גברה הקלילות והאושר בחיי. הבנתי שהאושר שלי לא תלוי בגורם חיצוני זה או אחר, אלא בעצמי ובעיקר בניפוץ כל האמונות השגויות על כסף ועל צרכים אחרים שכביכול אני תלוי בהם. לימים, כשהשתחררתי מהחובות הכספיים, חברים ומכרים שידעו מה קורה איתי באו לברך אותי ושאלו אם אני שמח על השינוי... האמת שהייתי שווה נפש, מכיוון שככל שההכרה שלכסף אין משמעות בחיי התחזקה, הסיפורים על "אין לי כסף" או "אני שרוי בחובות כבדים" התבררה לי כלא אמתית והתחלפה ל "יש לי מספיק מכל מה שאני רוצה שיהיה לי ברגע הזה". ובאמת כשבחנתי את המציאות של הרגע הזה, רגע ברגע, תמיד היה לי מספיק, אלא אם הופיע לי סיפור שאני צריך יותר ממה שיש לי, שזה סיפור שתמיד מביא אתו סבל.

בשורה התחתונה: כדי שכסף לא יהווה בעיה עבורך, אין צורך ביותר כסף. אלא להשתחרר מהכבילה לכסף.

אשמח לשמוע את דעתכם בנושא...

יהודה בנך -מורה דרך לאיכות חיים