יומני היקר - הבלוג של אורית יפרח

ההיסטוריה של ההיסטוריה ובמילים שלי "תסמונת ברלין".

מה קורה לבחורה אחת שבחרה להשתגע דווקא בברלין? איך יתקוף אותה עברה האפל של העיר ואיזה מחיר אישי היא משלמת על שגיאות היסטוריות שעשו בני משפחתה ושעשתה היא עצמה?

אורית יפרח

09/11/2014


בפסיכיאטריה ידועה התופעה של  "סינדרום ירושלים" שלפיה אנשים שהייתה להם הפרעה נפשית פסיכוטית עוד קודם הגיעם לירושלים, בהגיעם לעיר הקודש הוחמר מצבם הנפשי באופן משמעותי באופן שבו הסימפטומים הפסיכוטייים התפרצו והם מלווים בהתקפי משיחיות.

והנה נדמה כי הספר מתאר תופעה פסיכוטית שהייתי מכנה אותה "סינדרום ברלין" שבה ההגעה לעיר משחררת מקרב המבקר את סערת הנפש שלו באופן שבו הוא חווה את אימת היהודים באותה תקופה חשוכה והוא נובר בעבר באופן אובססיבי, עד שהעבר קיים וחי בתוכו כהווה מפחיד, מרטיט ואף מרגש.

אני כותבת זאת בזהירות מכיוון שאינני פסיכיאטרית בהשכלתי, אך לא יכולתי שלא לערוך את השוואה הזאת.

הלך הרוח של גיבורת הספר (שאולי גם מעיד על הלך הרוח של הסופרת איידה האטמר - היגינס... ) מרגרט החיה בברלין והעוסקת למחייתה כמדריכת סיורי שואה ונאציזם (שהוא עיסוק מדכא בפני עצמו) הוא אפל, מטריד ומדכא, ובנוסף לענן ההיסטוריה שרודף אותה, גם אירועים אישיים טראומטיים מעברה הקרוב והרחוק אופפים אותה ומאיימים להמיתה. דברים אלו מנעו ממני לקרוא את הספר ברצף, ועד עמוד 121 / פרק  11 נאבקתי בספר, ומה, בכל זאת, משך אותי להמשיך? אולי מכיוון שבשנה האחרונה התחלתי להתעניין יותר בנושא אימת היהודים בשואה וזאת לאור המסע לפולין שערכתי במאי, כך שהסתקרנתי לדעת על תחושותיה וחזיונותיה של מרגרט. חזיונותיה מאנישים את מראות העיר והבניינים הופכים לגושי בשר רוטטים ומדיפי ריח רע של ריקבון דבר שדוחה אך מעצים את חוויות הקריאה ומכניס את הקורא להלך רוח קודר המתאים לנושא.

במהלך הספר מרגרט מגשימה את נבואת אביה המנבא לה שיגעון, ופוגשת דמויות מעברה הנאצי של משפחתה והעיר ולא תמיד היה לי ברור אם הפגישות הן בדמיונה או שאכן התקיימו במציאות, היא חוקרת נאצים וקורבנות דבר שמביא את שיגעונה למקומות קשים ויותר מכן הוא חשה הזדהות עם התוקפן, ותוך כדי כך מתבהר עברה ומתבררת הסיבה לאיבוד זיכרונה.

הספר כתוב בשפה עשירה, ויש בו שפע של תארים לא שיגרתיים ("השמש מסגילה מבעד לחלונות")  וכן מטאפורות מאוד חדשניות ("אותו מבנה... היה כה יבש עד שנרתעה כשהרוח המטירה עליה קשקשים"), דבר שמצד אחד החייה את הכתוב ומצד שני הכביד על שטף הקריאה.

אני ממליצה על הספר ובהחלט מזהירה כי הקריאה בו דורשת סבלנות ומאמץ, אך כשנתפסים לעלילתו הוא מהפנט ומסקרן ואני אף למדתי ממנו פרטים על גורלם של יהודי ברלין בזמן השואה, פרטים שלא ידעתי.

אסיים את סיקרתי במילות התפעלות מן התרגום המשובח של המתרגמת ברוריה בן דוד, אשר תירגמה את הספר מאנגלית. על אף שאינני מתיימרת להבין באומנות התרגום, אי אפשר להתעלם מהשליטה של גב' בן דוד בשפות האנגלית והעברית שכן התרגום עשיר בתארים ובמטאפורות, הגם שהן מכבידים לעיתים הם מחיים את הטקסט והוא ממש קם לנגד עיניי.

ההיסטוריה של ההיסטוריה