יציגים – בית אחד לעובדי הוראה בישראל - הבלוג של יציגים - בית אחד לעובדי ההוראה

מכתב לשר החינוך: הרעת תנאים

שחר טל עזבה עבודה בתנאים טובים ובשכר נאה ועשתה הסבה להוראה מתוך תחושת שליחות. היא אוהבת את המקצוע ומשקיעו בו את כל כולה, אבל מתקשה להתפרנס. זה סיפורה

יציגים - בית אחד לעובדי ההוראה

11/01/2017


מורה למדעים ותלמידה (צילום: שאטרסטוק)

לכבוד: שר החינוך, מר נפתלי בנט

שלום רב

שמי שחר טל, בת 37, נשואה +3, בעלת תואר ראשון Bsc. במדעי התזונה ותואר שני Mph. בבריאות הציבור ותעודת הוראה. אני מתגוררת בקיבוץ יראון שבגבול הצפון כל חיי.

לפני כ- 4 שנים הגשמתי את חלומי והסבתי את מקצועי להוראה מתוך תחושת שליחות.

עזבתי עבודה בה השתכרתי שכר גבוה בתחושת שליחות ורצון לתרום לחברה בה אני חיה בחינוך הדור הבא לא רק כסיסמה אלא הלכה למעשה!

כיום אני מורה למדעים ומחנכת כיתה בבית חינוך גליל מערבי כבר שנה רביעית.

בקיץ האחרון הוחלט על ידי בית הספר לרשום אותי כמורה במשרד החינוך (במקום מורת הבעלות שם הייתי עד אז).

מאז רישומי במשרד החינוך החזרי הנסיעות אותם אני מקבלת עומדים על 150 שח בחודש. בטרם מעברי למשרד החינוך, ב- 3 השנים הקודמות, קיבלתי 1300 שח החזרי נסיעות.

מדובר בהרעת תנאים מובהקת! קוזז ממשכורתי החודשית סכום של 1150 שח!

אני נוסעת בכל יום כ- 90 ק”מ (הלוך חזור) והעלויות גבוהות מאוד (עלות ריאלית חודשית רק על דלק גבוהה מ- 1300 שח). סכום של 150 שח להחזרי נסיעות משמעו כי אני מפסידה כסף על עצם הגעתי לעבודה. מיותר לציין כי אין תחבורה ציבורית המגיעה לבית הספר וחלק מתנאי הקבלה לעבודה בבית הספר הם בעלות על רכב.

אינני מצפה לשכר כמו בשוק הפרטי אולם לא יתכן שתנאי העסקתי יורעו באופן כה בוטה וחסר היגיון ללא כל סיבה מוצדקת ושלא אוכל להתפרנס בכבוד רק מפני שעברתי מהבעלות למשרד החינוך.

אני אוהבת את מקצוע ההוראה ומשקיעה בה את כל כולי אך עלי גם להביא פרנסה לביתי.

אני גם אוהבת את חיי בצפון הארץ. אני מרגישה שעל אף הקשיים הרבים, הכוללים פחד קיומי יומיומי לשלום ילדי מעצם המגורים 100 מ’ מגדר הגבול, ומגבלות החיים בפריפריה של הפריפריה זאת חובתי הציונית, הישראלית והיהודית לחיות ולישב את הצפון ואת הגבול. יחד עם זאת לא אוכל לשאת לאורך זמן גם בהוצאות הנסיעה לעבודה…

מבקשת את עזרתך בבדיקת הנושא ובתיקון העוול שנעשה לי.