- הבלוג של איי לאב יו טרמינל

המדריך לפולניה בעמק הלואר

הפולניה הצטרפה לטיול שיט בעמק הלואר למטיילי הגיל השלישי. היא עוד לא שם אבל צריך להתכונן, אחותי. כולם יודעים שעמק הלואר זה החיים הטובים. 600 טירות שאין לתאר, נופי כפר ירוקים שתענוג לחצות אותם, מיטב המטבח הצרפתי מתוצרת העמק השופע הזה שמכונה "הגן של צרפת" (השאטו בריאן והקואנטרו נולדו באיזור הזה), והפתעות בלתי צפויות כמו […]

איי לאב יו טרמינל

22/06/2019


הפולניה הצטרפה לטיול שיט בעמק הלואר למטיילי הגיל השלישי. היא עוד לא שם אבל צריך להתכונן, אחותי.

3 אאא

כולם יודעים שעמק הלואר זה החיים הטובים. 600 טירות שאין לתאר, נופי כפר ירוקים שתענוג לחצות אותם, מיטב המטבח הצרפתי מתוצרת העמק השופע הזה שמכונה "הגן של צרפת" (השאטו בריאן והקואנטרו נולדו באיזור הזה), והפתעות בלתי צפויות כמו "אי המכונות" בנאנט. אבל עוד נגיע לזה. הפעם הזדמן לי לבחון את כל הטוב הזה בטיול שייט על נהר הלואר, טיול מאורגן של "קשרי תרבות תבל", שמתמחים בטיולים לגיל השלישי. אני רחוקה, מאוד רחוקה, מהגיל השלישי. נפשית. פיזית פחות רחוקה. וכמו פולניה הגונה שמחשבת את קיצה לפנים ולאחור על בסיס יומי, יצאתי לחקור את האפשרויות שיעמדו לרשותי להמשיך לטייל בעולם כשאגיע לגיל ההוא, השלישי.

2

טירת אזאי לה רידו: עמק הלואר מלא בטירות תפנוקים משוגעות של דוכסים ורוזנים, שנראות כאילו יצאו מסרט של דיסני (כמובן שזה הפוך. דיסני הוא שקיבל את ההשראה לטירות בסרטים שלו מטירות באירופה). בטיול שלנו ביקרנו בשלוש טירות, ונראה לי ששלוש, גג, זו המנה המומלצת. טירת אזאי לה רידו הרנסאנסית היפה עומדת באמצע נהר כדי שהיא תשתקף יפה ב"מי המראה" של הנהר – טריק פופולארי של אדריכלי התקופה כדי להעצים את תפארתה.

יחד עם התיירים עוברים בחדרים ילדי בית ספר יסודי, עם מדריכה בתלבושת ימי ביניימית. אני מניחה שהיא לא סיפרה להם על חדרי השינה הנפרדים של הדוכס ואשתו, שנישאו נישואי תועלת אבל ניהלו כמו כולם שפע של פילגשים ומאהבים; או על הבעלים השני של הטירה, ז'יל ברתלו, שהואשם במעילה וברח כשהוא משאיר שם את אשתו. www.azay-le-rideau.fr

3א

16

 הגנים של טירת וילאנדרי: יש טירות גדולות ומפוארות ממנה אבל לטירת וילאנדרי יש נכס שאין לאף אחת - הגנים שלה. זהו מקבץ מטורף של גנים מרהיבים ביופיים, על שטח עצום – גן ירק, גן נוי, גן מים עם מזרקות ובריכות וגן צמחי מרפא – כולם צומחים לפי פקודה בתכנית סימטרית אובססיבית. רק לראות את החסות שלהם יושבות בגומות בערוגות, עגולות ורעננות כמו דוגמניות, במרחקים שווים בדיוק זו מזו, עושה לך חשק לסלט גדול ומיד. ברור שפה מצטלמים החתן-כלה של האיזור, וגם אותם, מלווים בצלם היסטרי, פגשנו שם באותו יום.   www.chateauvillandry.fr

1

יום הדין ב-72 תמונות: השליטים של דוכסויות הלואר קישטו את הארמונות שלהם ביצירות אמנות יקרות ערך, ומה שנחשב אז ל-piece הכי הורס בטירה הוא שטיח קיר מפלנדריה – ה-מרכז התקופתי לשטיחי קיר יוקרתיים – שיצירתו ארכה שנים ומחירו היה בשמיים. היהלום שבכתר בתחום הזה נמצא בטירת אנז'ה עצומת המימדים בעיירה אנז'ה בלב עמק הלואר, והוא אחת מיצירות האמנות החשובות של ימי הביניים. אלה 72 "שטיחי האפוקליפסה", שמתארים את יום הדין, עם שלל דמויות מרהיבות, כולל הזונה הגדולה מבבל, שעומדת שם עם מראה ביד ואוטוטו תעוף לגהינום מלא מפלצות. חובבי אמנות ילקקו את האצבעות. לנו היה את אבי בר-אייל, המדריך ההיסטוריון, שהכניס אותנו אל תוך הסצנות. אם הגעתם בטיול פרטי קחו אודיו-גייד באנגלית. www.chateau-angers.fr

A

0

ביקור במספנת אוניות הקרוזים בסן נאזר: מה לכם ולבניית אוניות? גם אני שאלתי את עצמי כשראיתי את השורה הזאת בתוכנית המסלול, אבל מיד אחרי שנכנסנו בשערי המספנה צנחה לנו הלסת (וכמה חבל שלא נתנו לצלם ואף אילצו מטייל תמים מהקבוצה שלנו למחוק לאלתר תמונה שצילם, כאילו היה מרגל של המתחרים). מכירים את אניות הקרוזים הגדולות שנראות כמו ערים קטנות שחוצות את האוקיינוס? אז שם בונים אותן והן ע-צו-מות, ומרתק להבין איך הרתכים שיורדים בסנפלינג על הקירות האדירים האלה חיברו את מאות אלפי לוחות המתכת למבנה הענק הזה שצף על המים. שמישהו יסביר לי, איך הדבר הזה צף??? איך??? chantiers-atlantique.com

יריד היין של אנז'ה: גם בטיולים מאורגנים, שכל פרט בהם מתוכנן היטב, יש לפעמים הפתעות לא מתוכננות שמביאות איתן שמחה גדולה. כזה היה "יריד היין השנתי של אנז'ה", שצץ בבוקר שבת על הרציף מול חלונות הספינה. אם אתם מטיילים עצמאית כדאי תמיד לבדוק איפה יש שוק או יריד סופ"ש, להרכיב בדוכנים שלו את ארוחת הצהריים של אותו יום, ולאכול אותה על אחד הדלפקים או על ספסל על שפת הנהר. היו שם בעלי יקבים, גבנים, שוקולטיירים, עושי נקניקים מתובלים בשלל תבלינים, דוכן צדפות טריות (6 צדפות ב-4 יורו), והיו גם המון אנשים בתלבושות מסורתיות, שהתגלו כחברים באחוות קולינריות של יין, לחם, כרישה, מה לא. כולם נראו חגיגיים ושמחים והתוצרת היתה טעימה וגם מילאה את משבצת המתנות – אין כמו נקניק עם רוקפור וכמה גבינות טובות להביא הביתה ולחברים.

D

22

21

 ביקור ביקב: עמק הלואר עשיר ביקבים ולא יעלה על הדעת לדלג על היכרות עם היין המקומי, בפרט עם המוסקדט. אנחנו עשינו את זה ביקב של פטריס הרו (Patrice Heraud) בכפר היין קליסון (Clisson), כפר ימי ביניימי שיושב על נהר סברה, יובל של הלואר. טעמנו שלושה מיינותיו ולקחנו הביתה את Clisson 2014 המצויין, 8.80 יורו לבקבוק. www.vallon-des-perrieres.fr

בהשראת ז'ול ורן בנאנט: הספינה שלנו עוגנת ממש בלב העיר. אני יורדת, חוצה את הגשר על הנהר ונמצאת בלב "אי המכונות". זהו פרויקט אמנותי-תיירותי יוצא דופן, שניער את העיר מנמנומה ומביא אליה תיירים. הוא נולד בהשראת ספריו של אבי המדע הבידיוני המהולל שנולד בנאנט. הרובע הזה היה בעבר שטח המספנה הגדולה של נאנט והפך לאתר של דמויות ענק מכניות מקסימות – עכביש, זחל, נמלה, והאחרונה שנוספה שם – האנפה, שמתעוררות לחיים ומזמינות את המבקרים להניע את אבריהן או לרכב עליהן, בגלריה הגדולה ובקרוסלה של "עולם המים" המוקדשת ליצורים ימיים. אבל האזרח הראשון והמרשים ביותר ב"אי המכונות" הוא הפיל המכני העצום, שיוצא לצעדות יומיות להקפת ה"אי". אפשר לעלות למרפסת על גבו ולעשות איתו את הסיבוב. ה"אי"הזה הוא עונג גדול. ילדים עפים על זה. מטיילות פולניות עוד יותר. www.lesmachines-nantes.fr

17

שוטטות: אחד המרכיבים ההכרחיים של טיול טוב הוא שוטטות. בעיר, בעיירה, בכפר אקראי. סתם בשביל להסניף אוויר של פריפריה צרפתית שלא קורה בה כלום, אבל כלום. להרים עיניים אל בתים עתיקים, לשים לב לדברים שמייחדים את המקום שאת נמצאת בו, שגרים בו אנשים שאין להם על הראש את עזה מדרום ואת הסורים מצפון. ככה אפשר לגלות בעיירה אנז'ה את Maison d’Adam בכיכר Sainte-Croix – בניין עץ נהדר של שלוש קומות מהמאה ה-15 עם תבליטים יפהפיים, לקנות מאפה פריך שעשוי קום איל פו במקום ששמו Ma petite Boulangerie או לשבת לקפה בכיכר התיאטרון המפואר של אנז'ה ולראות ילדים יושבים ועושים שיעורים בפינות הישיבה מעץ שפיזרו בכיכר.

8

רנסאנס נהדר בקתדרלה של נאנט: שווה לבקר בקתדרלה בנאנט בגלל אחוזת הקבר של המלך פרנסואה השני מברטאנייה ואשתו מרגריט דה פואה. במותו ב-1488 הוריש המלך את דוכסות ברטאנייה לבתו אן, שהיתה אז בת עשר. מלך צרפת דאז, שארל השמיני, חמד את ברטאנייה ואילץ את היורשת הצעירה להינשא לו. אחרי עשר שנים, כשהואיל ללכת לעולמו, חזרה אן לנאנט, התחתנה עם המלך החדש של צרפת, לואי ה-12, והקימה להוריה את מונומנט הקבר הרנסאנסי העוצר נשימה ביופיו שניצב בקתדרלה.  www.nantes-tourisme.com/en/heritage/cathedral-saint-pierre-and-saint-paul

C

איך עשינו את זה? שטנו את זה, נסענו באוטובוסים והלכנו את זה ברגל בקטנה. זה היה "סמינר שט" לאורך נהר הלואר, של קשרי תרבות תבל, מה שאומר ששופינג זה לא העיקר, והיסטוריה, תרבות ואמנות זה כן. טסנו לפריז ומשם באוטובוס לעיירה סן נאזר, שם עגנה ספינת הנהרות שלנו - 96 נוסעים, 48 חדרים לא גדולים אבל נוחים. (המטיילים ברכב יכולים גם לטוס ישר לנאנט בקצהו השני של הנהר הסמוך לאוקיינוס האטלנטי, ולהתחיל שם את הטיול). 3 ארוחות שף ביום, מופעי מוסיקה והרצאות (מצויינות) של המדריכים בערב. עוגנים בכל יום בנמל/כפר/עיר אחרים ויורדים לטיולי יבשה. המדריכים היו מעולים – אבי בר איל, היסטוריון, ורן שוהם, אדריכל - פרנקופילים מומחים לצרפת ולתרבותה. חוצמזה היו גם נציגי קשרי תרבות תבל, שמאמינה בליווי צמוד של מטייליה בעולם הגדול וזה יתרון נאה לקבוצת הגיל השלישי. הלו"ז היה מרווח, לא מאומץ מדי, המלון הצף שנוסע איתך לכל מקום הוא המצאת הנוחות (ונוחות אף פעם לא היתה זרה לפולניה גם כשהיתה בת 20).   www.k-tarbut.co.il

שותפים לדרך: כל ילד יודע שהרבה מהצלחת טיול מאורגן תלוי באנשים שאתה מטייל איתם. החבורה שהתקבצה בסמינר השט בעמק הלואר היתה קבוצה של אנשים נעימים, סקרנים ומנומסים. לא סתם יגיד פדרו, מנהל השירות של הספינה בנאום הפרידה בערב האחרון "זו הפעם הראשונה שאני מארח ישראלים וכל כך הפתעתם אותנו. אתם כל כך שקטים! לא כמו הגרמנים, הצרפתים והספרדים שאמורים להגיע בשבוע הבא. הם קולניים ושותים המון בבר. בחדר האוכל לא שומעים אתכם בכלל". אנחנו?? שקטים??

תודה למשפחת בן זאב - קשרי תרבות תבל - עומר, אודי ומיקי; לאבי בר איל על שפע הידע והסיפורים ששיתף במינון מדוייק; ולמטיילי הקבוצה שהיו שותפים טובים לדרך, חברה נעימה וטיילים חסרי גיל.

עוד פרטים והגיגים מעמק הלואר בכתבתי בגלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001290363

27