מאמנת ומנחת קבוצות הורים לילדים עם מחלות כרוניות וצרכים מיוחדים - הבלוג של שירי פקרמן וידצקי

כשמנכ"ל וינגייט קיבל משימה פורצת דרך

הכל התחיל כשהבן שלי החליט להשתתף במירוץ ואני התייצבתי איתו על קו הזינוק

שירי פקרמן וידצקי

24/01/2018


מר בכר אמוץ, מנכ"ל ווינגייט

שלום לך!

נעים לי מאוד והאמת רועדות לי הבייציות.

לא, אני לא רוצה להלחיץ אותך, פשוט מתרגשת קצת...

יודע למה? כי קרין מסלונה אתגרה אותי ממש (ככה זה כשאת חלק מנבחרת חלומות של סלונה ולאומי לעסקים), אז החלטתי ללכת הכי רחוק שיש ולכתוב לך. כן, כן לך.

למה?

תש'מע סיפור:

כאמא לילדה עם מחלה מטאבולית נדירה, שנחשפנו אליה במקרה בשלב מאוד מוקדם בחייה לפני 15 שנה. מסע שהתחיל בכאוס מטורף בטיפול נמרץ, כשהיא מחוברת להמון מכשירים מצפצפים ומלחיצים ועם הרבה ????? (כן, מלאאא סימני שאלה),  הבנתי כבר אז שאנחנו יוצאים לדרך ארוכה...ארוכה...ולא תמיד ברורה ויחד עם זאת גם הבנתי, שלאורך כל הדרך נעשה עם מה שיש את הכי טוב שאפשר...

התמודדות עם גידול ילד עם מחלה כרונית, כזו שבאה כדי להישאר ולא תמיד מתחשבת ולרוב גם מאוד מאתגרת, מצריכה את ההורים ובכלל את המשפחה להתגייסות מיוחדת ולמציאת כוחות תמידיים.

ההורים הרבה פעמים כל כך עסוקים בהישרדות ובטיפול בילד ובצרכים שלו, שהם שוכחים את עצמם ואת החשיבות של מילוי המצברים שלהם.

בטח אתה שואל את עצמך איך כל הטוב הזה קשור אליך? אז הנה, הנה זה בא.

לפני שנתיים הבן המרכזי שלי (כן, זו עוד דרך למנף את הילד האמצעי...מוזמנים לאמץ ), החליט שהוא רוצה להשתתף ב'מירוץ הבנים' בעיר שלנו, ולרוץ 2 ק"מ. החלטתי שאני מצטרפת אליו. ללא הכנה מוקדמת, לפני כן הייתי עושה קצת הליכות על המכשיר בחד"כ, לפעמים אירובי וקצת פילאטיס אבל לא משהו מסודר.

החוויה של המירוץ הייתה מאתגרת.

לא האמנתי שאני רצה לי כך פתאום בין רצים מנוסים ואתלטיים למיניהם (כשביניהם הרמטכ"ל במיל' בני גנץ, שייאמר לזכותו שכשראיתי שרץ לידי, זה די דירבן אותי להמשיך... ).

היה ברור לי, שגם אם יהיה קשה (והיה...), אני מגיעה לקו הסיום בחיוך...

IMG-20160401-WA0003 (1)_800x600

יצאנו מרוצים בני ואני ואז הפנמתי, שיש משהו בריצה שמדבר אליי ממש, שממלא אותי ונותן לי כוחות להתמודד עם אתגרי היומיום והתחלתי לשלב על המכשיר בחדר כושר דקות ריצה בין לבין ההליכה, ואז לרוץ עוד 100 מטר, ק"מ ראשון וכך הגעתי לרוץ בחודש מרץ בשנה שעברה 'במירוץ הבנים', במקצה התחרותי של 5 ק"מ...

אומרים שיש דברים שממכרים אותנו...

אני אומרת שלהתמכר זה לא טוב, אך ליהנות מהדרך ומהתוצאות זה הכי טוב וזה הכייף האמיתי. אז נכנסתי לזה, ואיך אומרים, ו ב ג ד ו ל!!!!

התחלתי לרוץ בים, בעיר, בשדות...להשכים קום ולפתוח את הבוקר עם אדרנלין מטורף. אחרי שחציתי את ה 10 ק"מ, היה פתאום ברור ששם אני לא עוצרת והמשכתי לעלות בנפח המרחק ושיפרתי מהירויות ובחודש יולי נרשמתי ל 1/2 מרתון שיתקיים ב 15.10.2017 באמסטרדם (כי אם כבר להתאמץ אז לפחות בסטייל ) ... נחש מה??? זו הייתה חוויה אדירה. חוץ מזה שהפגזתי בתוצאה (2:02 שעות) נהניתי מהדרך והרגשתי שהתמלאתי באנרגיות וכוחות עצומים.

20x30-AMBT6208_800x532

והבנתי יותר מתמיד,

שכשהמטרה ברורה לי

וכשאני מחליטה משהו,

אני עושה ולא מוותרת! 

ולמה אני מספרת לך את כל זה אתה שואל?

כי בדיוק כמו בריצה למרחקים ארוכים, גם בחיים שלנו, יש לכולנו מטרה ברורה שאליה אנחנו שואפים להגיע.

בדרך יש הרבה מאוד עליות ומורדות (לפעמים זה דומה לרכבת הרים ולפעמים לרכבת שדים...), יש כאבים פיזיים ומנטליים, אתגרים קטנים וגדולים, קהל שמריע מהצד (שלא תמיד ברור אם הוא מעודד או רק רק מבקר אותנו... ) ויש רגעי בדידות, אבל אנחנו לא מוותרים!!! וממשיכים לרוץ את כל הדרך...

ובדרך אנחנו גם קוטפים מדליות, משפרים מהלכים, אוספים כלים להתמודדות מיטבית ויודעים שאנחנו עושים ככל שביכולתנו להצליח ולהגיע למטרה שאליה אנחנו שואפים...

אז כאמא לילדה עם צרכים מיוחדים וכמי שמלווה משפחות רבות כמאמנת ומנחת קבוצות הורים לילדים עם מחלות כרוניות וצרכים מיוחדים, אני מאמינה שהשילוב של אימון לגוף ותמיכה והעצמה לנפש, הוא המתכון המנצח!!

אז זהו, מקווה שהגעת עד לכאן.

ומקווה שהצלחתי דרך הסיפור שלי להעביר את המסר ואת החשיבות של האימון המשולב.

ועכשיו אתה נכנס לתמונה.

מה אתה אומר על יצירת מסלול להכשרת מאמנים לליווי הורים מיוחדים בשילוב ספורט ואימון לנפש?

זו יכולה ליהיות פריצת דרך אמיתית בגידול ילד מיוחד מתוך עוצמה ומתן כלים משלימים לשיפור איכות חייהם של אותם הורים וילדים.

אשמח שנקבע לנו פגישה לחשוב יחד  על קונספט מנצח ואולי אפילו לשלב את סלונה בפורמט ייחודי לאמהות מיוחדות.

תדע לך שסלונה אלופות בהוצאה לפועל של פרוייקטים שמעיפים הכי רחוק שיש (אני ההוכחה לכך אם כתבתי לך את המכתב הזה, נכון?)

ודרך אגב... היעד הבא הוא 1/2 במרתון תל אביב אז אולי ניפגש על המסלול...

בהערכה רבה,

unnamed

​​

קרדיט ל Featured Image לאתר Flicker