להתבגר ולהתחזק - הבלוג של Be.Noa

דיזינגוף צוחק?

לחג פורים תמיד יש השפעה גדולה עלי. תמיד ביום הזה אני מוצאת את עצמי עסוקה במחשבות אחרות מאיזה תחפושת לבחור השנה. (בדרך כלל זה נגמר בתחפושת של פיה- כל פעם פיה אחרת, כי אני פשוט מחליטה ברגע האחרון כן להתחפש וכנפיים כבר יש לי )

Be.Noa

20/03/2011


לחג פורים תמיד יש השפעה גדולה עלי. תמיד ביום הזה אני מוצאת את עצמי עסוקה במחשבות אחרות מאיזה תחפושת לבחור השנה. (בדרך כלל זה נגמר בתחפושת של פיה- כל פעם פיה אחרת, כי אני פשוט מחליטה ברגע האחרון כן להתחפש וכנפיים כבר יש לי )

גם השנה לפורים הייתה את ההשפעה הזו עלי. החלטתי להתעלם מרעש הפורים בתל אביבי ולהשאר ביית עסוקה בענייני עד שידיד שלי התקשר שאבוא לחפש איתו תחפושת. החלטתי להסכים. יצאנו לדיזינגוף שהיה כהרגלו, טוב, אולי קצת יותר מכהרגלו- רועש....

הסתובבנו בעיר העמוסה באנשים וילדים מחופשים. כולם מדברים בקול וצוחקים...
לרגע הורדתי את הראש לכיוון המדרכה, וראיתי שיושב שם הומלס ולידו הכלב שלו, שעליו  כנפיים לבנות של מלאך.. די דומות לכנפיי הפיה שיש לי בבית, רק מרוטות ומלוכלכות. מאותו רגע היה לי קשה להמשיך עם היום כרגיל ותחושת מועקה גדולה הציפה אותי.

באותו רגע הרגשתי מאוד חזק,את תל אביב- כעיר שמחולקת לשניים.
כאילו יש אנשים שגרים בעיר הזאת במקום נמוך שרק אם נתכופף נראה אותם.. שוכני המדרכות.האנשים שיושבים שם כל השנה, בפינה הקבועה שלהם, על ריבוע הקרטון שלהם, ולפעמים עם הכלב שלהם, המלאך השומר.
המשכנו ללכת והתסכלתי אחורה כמה פעמים עד שהוא נעלם בין ההמון.

קנינו את התחפושת ותחושת המועקה המשיכה ללוות אותי.החלטתי שאני חייבת לצאת מהעיר. חזרתי הבייתה, ארזתי תיק קטן ונסעתי לצפון. שם תמיד אני מרגישה הרבה יותר שקט. כאילו שם יותר קל לי לנשום לפעמים.

אני אוהבת את תל אביב. היא הבית שלי. ויש רגעים שאני מרגישה שקירות הבית סוגרים עלי ואני צריכה לצאת.

בצפון- קיבל אותי בחיבוק חם כתמיד, עם השקט הכה מיוחד שלו. הלכתי למסיבה בערב. מסיבה קטנה ורגועה יחסית. מסיבה של הצפון..
את הכנפיים של הפיה השארתי בתל אביב- הרי בסך נסעתי לצפון לקבל רגע של מציאות.. וכך מצאתי את עצמי מחופשת למיני מאוס. עכברה קטנה עם חיוך גדול.
הגעתי הבייתה והתחלתי לחקור באינטרנט על הפעולות שנוקטת ערית תל אביב בנוגע להומלסים בעיר ושמחתי לגלות שלא מתעלמים מקיומם ושיש מחלקה בעיריה שעוסקת בזה.הייתה בזה סוג של נחמה. והחלטתי שאחרי שאסיים ללמוד אבחן את ההשתלבות שלי במחלקה הזו.

משהו טוב יצא מחג הפורים הזה!!!