המסע החברתי שלי - הבלוג של רן מלמד

יומנו של איש שמן – כסאות מעוצבים ותחתים של שמנים ורזים

כסאות מוסיקלים אתמול היה יום יפה בירושלים, החלטתי לנסות את מזלי בשמש ושמתי פעמי אל עין כרם, השכונה הציורית ביותר בעיר. אי אפשר היה לזוז שם. כמויות המבקרים היו אין סופיות, רכבים חנו בכל פינה ומי שמסעדתו או בית הקפה שלו פתוחים בשבת, דפק קופה. אפילו העירייה, פקח עירוני, ערבי, עשה גם הוא את המכסה […]

רן מלמד

08/01/2012


כסאות מוסיקלים

אתמול היה יום יפה בירושלים, החלטתי לנסות את מזלי בשמש ושמתי פעמי אל עין כרם, השכונה הציורית ביותר בעיר. אי אפשר היה לזוז שם. כמויות המבקרים היו אין סופיות, רכבים חנו בכל פינה ומי שמסעדתו או בית הקפה שלו פתוחים בשבת, דפק קופה. אפילו העירייה, פקח עירוני, ערבי, עשה גם הוא את המכסה שלו בשבת, ואף אחד לא התלונן, שבת בירושלים, זה סוג של שקט.

אני הלכתי לפונדק. כבר למעלה משנתיים לא הייתי שם, פעם הוא היה ממש ליד המעיין, עם חצר נהדרת הפונה לשמש מלטפת של אחה"צ חורפי, אח"כ הוא עזב, בנו שם מלון בוטיק, והתמקם לו במעלה הרחוב, הלכה השמש, גדלו העומס והצפיפות.

הושיבו אותי בפינה. שולחן שחור וכסא תואם, שחור גם הוא, כזה של פעם, מעץ מעוגל שהאדריכל של המקום הבין כמוני ששחור זה מרזה ולכן צבע אותו בצבע היסוד. איך שהוא התיישבתי, לא היה ממש נוח, ביקשתי שיביאו לי כסא מההם שנמצאים בוורנדה. גם הוא לא היה בדיוק משהו. נזכרתי בחבר שסיפר לי שבכל פעם שהוא מגיע למסעדה הוא מבקש מחברו לבדוק לפני כן את הכסאות כדי לוודא שיוכל לשבת.

אז ביקשתי את המנהל, "תגיד", אמרתי, "יש לכם משהו נגד שמנים? ממש קשה לשבת על הכסאות שלכם". "חס וחלילה", הוא מיהר להשיב ויעילות מפתיעה ביקש מאחד המלצרים להביא "מלמעלה, את אחד הכסאות בצבע עץ טבעי". וואו. עכשיו הם רק צריכים לצבוע את הכסאות הללו לשחור וגם לשמנים יהיה נוח.

את המשך השהייה בפונדק ביליתי באכילה (אני לא מבקר אז אחסוך מכם) ובהתבוננות על נסיונות ההתיישבות על כסאות יפים אך קטנים מידי, של עשרות נשים וגברים, צעירים ומבוגרים שהמשותף להם הוא, איך לומר בעדינות, עכוז רחב. זה לא היה מחזה יפה במיוחד.

אבל אולי בפעם הבאה כבר יכינו להם שם בפונדק קצת יותר כסאות למרות שזה ישנה מבחינתם את חלוקת השטח המיועדת לכל סועד.

ואני חושב שאולי כדאי לעשות תו תקן לכסאות במסעדות ומוסדות ציבור, ואם יש כבר תו תקן שכזה אולי כדאי לוודא שהוא כולל בתוכו גם את ההתייחסות המתאימה והראוייה לאנשים שמנים.

לפיד והמרוץ לפוליטיקה

השבוע פגשתי בכנסת את יוסף פריצקי, כן ההוא שהיה במפלגה עם אבא של יאיר, שהסתכסך איתו עמוקות ופרש ממנה. נדמה לי שאחד הדברים המשותפים המרכזיים שהיו לשניים היה הגודל. תמיד חשבתי שפריצקי הוא קצת יותר ספוגי כזה לעומת לפיד שהגודל שלו היה אימתני ממש. כמובן שפריצקי היה צריך לדבר איתי על הכתבה ועל יאיר. היה נדמה לי שהוא רזה קצת אבל אני ממש לא יכול להיות בטוח. היתה לנו מין שיחת חולין שכזו שבה כל אחד מהצדדים מנסה לבדוק האם הצד השני יודע משהו על הריצה של לפיד הבן לפוליטיקה.

אח"כ במקום אחר בכנסת פגשתי את אברהם פורז, גם הוא מאותה מפלגה שנעלמה. שניים כאלה ביחד במקום אחד? זה בטח לא יכול להיות מקרי, אבל אולי בעצם כן, אבל אולי לא כי בפוליטיקה הכל יכול להיות, אז עכשיו כל אחד מכם יכול לעשות את הספקולציות שלו.

שבוע טוב