rkrispin - הבלוג של רונית קריספין

ברוך שעשני שיפחה

אם עוד לא עשיתם את זה, צפו בסדרה שתכריח אתכם להתעורר.

רונית קריספין

20/05/2017


סיפורה של שיפחה

גם אם ממש תתאמצו, בטח לא תצליחו להתחמק מהסדרה ״סיפורה של שיפחה״. אפילו אם רק בשמועות. וטוב שכך.
סדרת הטלוזיה החדשה היא סוג של סטירת לחי להמונים.
אנחנו עלולים לחשוב שהסיפור הוא מדע בדיוני, קורה במקום רחוק ובלתי נאור בעליל, אי שם בעתיד. והוא באמת לא כל כך ברור. לכאורה, תפיסות עולם אנכרוניסיות, שמתאימות למאה או אלף שעברו, הפטריאכלייה שולטת שוב?
אז זהו, שהיא מעולם לא נעלמה.
והכי גרוע? אנחנו לא יכולים להאשים רק את הגברים. תראו כמה אנחנו כנועות, לא נלחמות, כמה אנחנו מאפשרות אונס, כמה אנחנו מאפשרות לעצמנו לקחת חלק בעולם שמתייחס אלינו באופן משפיל ובוטה. איך אנחנו מקבלות בכניעה את מסלול חיינו כרחם בלבד. ומה אם אישה לא מעוניינת בילדים? ואיך בתוך כל זה, כמה בקלות גברים מתכנסים לתוך גוש של כוחנות ושליטה אלימה באחר.
אפשר להיות רגע דמגוגית?
התכנית לא צולמה בסוריה. היא לא מנסה לצעוק את צעקתם של הסורים שנלחמים מלחמה עקובה מדם כבר כמה שנים. היא צועקת את צעקת ההמונים הדוממים. במדינה הנאורה בעולם.
כמה רוע וכח יש להמונים ומה קורה כאשר הם עוברים שטיפת מוח והופכים לחומר בידי הצורר.
רגע, צורר? כן. תהליך לא ממש שונה, עברו לפני כתשעים שנה בגרמניה. מהמדינות המתקדמות בעולם. איך אנשים התכנסו לגוש אחד, כנוע של אנשים שמהנהנים והולכים בשקט אחרי אדם חולה נפש אחד? איך בודדים הצליחו לראות את הרוע? איך בודדים הצליחו להוקיע את עצמם מההמון הרופס? האם זה יכול לקרות שוב?
הסכנה הגדולה ביותר של האנושות היא אנחנו. כשאנחנו שקטים, אפטים, עסוקים בדלת אמותינו מבלי לראות מה קורה מסביבנו, כשאנחנו מבליגים על התנהגות בוטה ואלימה שמתרחשת מתחת לאף שלנו, במשרד שלנו, בשכונה שלנו, במיטה שלנו - אנחנו הופכים לגוש אחד של המון שקט. כנוע. מסוכן.
אם לא עשיתם את זה עד עכשיו, פרגנו לעצמכם אותה. את הסדרה. מעבר למדע המאוד לא בדיוני, בסדרה שהיא סטירת לחי להמונים, הסדרה היא שעון מעורר. מצפן. אות אזהרה. מתנה.