הבלוג של מירב - הבלוג של מירב מלמד

לאן ייקח אותי הבלוג שלי?

הבנתי שאני כותבת נפלא. כותבת את האמת שלי, בלי מכבסות מילים או התחנפויות. מביאה את עצמי ככה כמו שאני ונוכחתי לגלות שהצד השני אוהב ומקבל. לפני חצי שנה התחלתי לכתוב טור אישי בעיתון מקומי. אני, מירב הקטנה הופכת לאט לגדולה

מירב מלמד

30/12/2014


אוטוטו הוא חוגג שנתיים, הבייבי המופלא הזה שלי (עוגה חגיגית עלי מבטיחה)

כשפתחתי אותו לא שיערתי עד כמה הוא יזעזע את עולמי, לא דמיינתי באילו עוצמות יחדור לי לתוך הגוף והנפש ויחייה כל פיסה מנומנמת שטאטאתי באדיקות תחת השטיח.

הבלוג הזה הפך אותי ליוצרת במלוא מובן המילה. מחבר אותי בכל יום מחדש לתחביבים קטנים, הופך אותם לאהבות גדולות ופותח לי את התיאבון לעוד.

כל חיי כתבתי למגירה. כתבתי שירים כתבתי סיפורים כתבתי מכאובים, מילאתי מחברות ולא היה לי מספיק אומץ בכדי להפוך אותם לנחלת הכלל. לא האמנתי בעצמי, לא האמנתי בבני אדם.  כשהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה, כתבתי מאד קטן וסגור. שמרתי על עצמי ועל המילים שלי. עם הזמן קרה משהו, קיבלתי תגובות מחבקות מהקוראים, קיבלתי פניות של הזדהות ותמיכה, קיבלתי קידום ונראות מהמערכת, יצרתי לעצמי שמיכת טלאים צבעונית ונעימה דייה.

הבנתי שאני כותבת נפלא. כותבת את האמת שלי, בלי מכבסות מילים או התחנפויות. מביאה את עצמי ככה כמו שאני ונוכחתי לגלות שהצד השני אוהב ומקבל. לפני חצי שנה התחלתי לכתוב טור אישי בעיתון מקומי, אמיתי כזה שמלכלך את האצבעות. אני, מירב הקטנה הופכת לאט לגדולה.

לפני ארבעה חודשים החלטתי לקחת צעד קדימה נוסף ולאפשר לכתיבה מקום מקצועי שהיא ואני בהחלט ראויות לו. התחלתי ללמוד בגיבור תרבות- בית הספר לכתיבה. בכל יום שישי מתעוררת בחמש בבוקר, נוסעת שלוש שעות מכרמיאל הצפונית לת"א הגדולה והרחוקה רק בכדי לחזות בקסם המתחולל לי בלב בכל פעם מחדש. נחשפת למנת טעימות משובחת ממיטב המרצים, מתכרבלת לי בפינה השמאלית הקבועה על הספה בסלון לצד גיבורים כותבים נוספים חדשים שנכנסו אף הם לחיי ויודעת ללא כל צל של ספק שזו רק הקצה של ההתחלה. אני רוצה לכתוב תסריט. אני רוצה לכתוב שיר שיולחן ויבוצע בבוא היום ע"י זמר מפורסם. אני יודעת בוודאות וביטחון מלאים שזה יקרה. כן, היום אני יודעת.

הבלוג הצית מחדש את אהבתי לאפייה. הזכיר לי עד כמה זה הרבה יותר מסתם תחביב. חיבר אותי למקומות נוסטלגיים ואישיים ובזכותו אני עושה את מה שאני יודעת לעשות הכי טוב- לתת. אורזת מגשים בסרטים ורודים ומחלקת עוגיות לעולם. לחברים, למשפחה, למורים, להורים של חברים ואפילו לזמרים מפורסמים. הצעד הבא מבחינתי הוא לימודי קונדיטוריה מקצועיים שיאפשרו לי לעוף גבוה ורחוק יותר ואולי, מי יודע, בבוא היום לפתוח בית קפה קטן משלי (תבואו נכון?)

האהבה לאפייה הציתה בי את האהבה לצילום. מפוסט לפוסט אני משתכללת יותר ויותר, רכשתי מצלמה מקצועית, רקעים ואביזרים לצילום והיד עוד נטויה. במקביל נזכרתי עד כמה אני אוהבת להצטלם בעצמי. מצאתי את עצמי בשנתיים האחרונות מצטלמת לארבעה בוקים ובימים אלו אני מתכוננת לחמישי. כל סשן צילומים שכזה מעצים ומגדל אותי. מזכיר לי כמה אני יפה ומיוחדת ככה כמו שאני. גורם לי להעיז, מאפשר לי לספר במבט את כל מה שטרם כתבתי.

אין ספק שבכל שלושים ושלוש שנות חיי, השנתיים האחרונות היו המשמעותיות והמיוחדות ביותר. אני עוברת תהליך של צמיחה, אני מגלה בכל יום עד כמה אני אמיצה, דעתנית וחולמת. אני מגשימה ומתכננת כבר את החלום הבא. הבלוג הזה היה גפרור קטן שהצית להבה ענקית של תשוקות נסתרות.

אני כותבת

אני אופה

אני מצלמת

אני מצטלמת

אני חולמת

אני מגשימה

אני ילדה

אני אישה

אני בלוגרית

ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו לומר לכם, קוראיי היקרים, תודה! תודה שאתם שם, קוראים עוקבים מגיבים מזדהים מפרגנים ומחבקים. תודה שאתם מאפשרים לי להיות.

IMG_4390_800x533

רוצים להמשיך ולעקוב אחרי בבלוג? לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש.

גם את רוצה להגשים חלומות? פתחי בלוג בסלונה.