ירוקה לחיים - הבלוג של אלינור אברהם

מקרה שהיה כך היה

בשבוע שעבר, לאחר הפצרותי ברועי לאכול עמי במסעדה בריאותנית חדשה בתל אביב, הצלחנו למצוא ערב משותף לביקור במסעדה. באותו היום חזרתי מוקדם מהמשרד והמתנתי לבואו של רועי הביתה לנסיעה המשותפת. המעבר לתזונה בריאה ומאוזנת הופך כל ביקור במסעדה שגרתית למבאס. טעמים שפעם ערבו לחיכי, פתאום מרגישים מתועשים. המנות המוגשות מתובלות מדי והמלח שורף לי בפה. […]

אלינור אברהם

11/12/2014


פסטו

בשבוע שעבר, לאחר הפצרותי ברועי לאכול עמי במסעדה בריאותנית חדשה בתל אביב, הצלחנו למצוא ערב משותף לביקור במסעדה. באותו היום חזרתי מוקדם מהמשרד והמתנתי לבואו של רועי הביתה לנסיעה המשותפת.

המעבר לתזונה בריאה ומאוזנת הופך כל ביקור במסעדה שגרתית למבאס. טעמים שפעם ערבו לחיכי, פתאום מרגישים מתועשים. המנות המוגשות מתובלות מדי והמלח שורף לי בפה.

התרגלתי בשנים האחרונות לאכול את ארוחותיי ללא ליווי של שתייה. הסיבות לכך הן ששתייה לפני ובמהלך הארוחה גורעות מתהליך העיכול. בזמן האכילה האוכל מגיע לקיבה אשר מפרקת אותו עם חומצות חזקות ואנזמים שונים המזרזים ומסייעים בתהליך העיכול. ערבוב נוזלים עם חומצה מדלל את ריכוזה – וכך פוגם בפירוק המזון בקיבה.

באוכלנו ארוחה מלוחה, ארוחה נטולת סיבים "לחים" (כלומר ירקות) או לחלופין ארוחה הממלאת ומותחת את קיבתנו מדי – נוצר "צמא" מדומה למשקה. בחרתי במלה "מדומה" היות וצמא אמיתי נובע מצורך הגוף בנוזלים, אך במקרים שלעיל – הצמא נובע מחוסר יכולת הגוף לעכל את המזון – מצב בלתי טבעי, והתוצאה עיכול לא טוב של המזון – ספיגה פחות טובה של רכיבי המזון ולעיתים הסעת חלקי מזון שלמים הגורמים לגזים במקרה הטוב ולרגישויות (ואלרגיות) במקרה הפחות טוב.

כשאני סועדת מחוץ לבית - אני מבחינה בקלות באיכות המזון (שהיא בד"כ ירודה) – בשמנים הצמחיים מהסוג הזול, בדגנים הפשוטים, ברטבים רווי הסוכר ובירקות הנוטים לריקבון. זכור לי שישבנו במקום שעד לא מכבר היה דווקא אהוד עלי – עד אשר הגיע למקום משלוח מוצרי הבסיס למסעדה – או אז נגלו לעיני גלוני-הענק מפלסטיק שעליהם מתנוסס באותיות קידוש לבנה "שמן סויה". באותו הרגע הנחתי את המזלג והתיאבון חלף הלך לו.

מובן לכם, לפיכך, שכאשר סוף סוף מצאתי מקום "ראוי" למאכל אדם – ייחלתי לביקור בו (ולסקרנים מביניכם מדובר ב"אנסטסיה" המשובחת).

איתרע מזלנו ורועי חזר מאוחר מכדי לנסוע לעיר הגדולה, אך מאחר שקבענו שיהיה זה ערב הבילוי בחוץ – החלטתי "לזרום" וללכת למסעדה חדשה שנפתחה באיזורנו.

לא אלאה אתכם בפרטים, אך רק אומר שסוף הערב (או הלילה) פחות אופטימי מתחילתו, וכולל ביקור פני עם פני האסלה. אודה רק כי התפתיתי וארוחה תמימה הפכה לחגיגת גלוטן מהסוג הפשוט של החיטה המעובדת, מאכל שנמנעתי ממנו מזה חודשים מספר- והחזרה אליו לא היטיבה עמי.

התחושה ביום שלמחרת ואפילו ביומיים שלאחר מכן הבהירו לי כמה קצר זכרוננו.

האם קרה לכם שעברתם תקופה קשה, וכשזו חלפה שכחתם את הסבל שחשתם באותה תקופה?

לפעמים קשה לי להיזכר איך חלפו ימי בתור בעלת  IBS (מעי רגיש). כך גם פ, עמה אני עובדת בחודשים האחרונים, ששכחה שעד לפני שלושה חודשים היתה חוזרת הביתה מחוסרת אנרגיה ועצבנית. כשהקראתי לה את הפרוטוקול שנכתב בתחילת הדרך ובו פירטה את מטרותיה –היתה פ המומה שכך הרגישה, וכאילו לא זכרה שזה אי פעם קרה.
ביומיים שאחרי הביקור במסעדה תקפו אותי כאבי המעי הרגיש, בדיוק בנקודה הכואבת שזכיתי לשכוח משך תקופה ארוכה. הביקור בשירותים לא היה כתמול שלשום ויחד עם הבטן גם מצב הרוח הדלדל.

מדוע כל הסיפור הארוך הזה?

רבים מאיתנו חיים "בשלום" עם מטרד כזה או אחר, שהפך, שלא מרצון, לחלק מאיתנו ולשיגרת יומנו.
בין אם זה כאב בטן קבוע, צרבת של הבוקר, כאב הראש של אחה"צ, כאב במפרקי הידיים, עצירויות/גזים, הזעת יתר, משקל עודף או כל דבר אחר.
שינויים הם דבר מפחיד, ואינני מכירה באמת אנשים ששינוי מדליק אותם. שינוי מצריך אומץ, אורך-רוח ואמונה. לא מובן מאליו כלל וכלל.

יחד-עם זאת – שינוי יכול לחולל מהפיכות – כשם שכאב הבטן גרר עמו גם מצב רוח מעורער – נטרול כאב הבטן איזן את מצב הרוח – ופתאום התפניתי להשקיע יותר בדברים ולהתפנות למה שהיה לעולם להציע - אפקט הדומינו הלך ופשט.

כל אחד מכם הקורא כעת שורות אלה יודע ומכיר מהו אותו מטרד פרטי שלו.
אני מאחלת לכל אחד מכם שתמצאו את האומץ והאמונה לרצות בשינוי ולנסות אותו לאט ובהדרגה.

לכל שאלה אשמח לענות. זכרו כי שינויים גדולים מתחילים מצעדים קטנים!

בפוסט הבא: הגיגים בנושא החלב, אותו אנו כ"כ אוהבים.

המתכון להיום – חביתת פסטו

ארוחות הבוקר הטבעוניות צצות להן כמו פטריות אחרי הגשם וברובן חביתת החומוס הפשוטה כ"כ להכנה.
לכל הממהרים שביננו  - הנה שילוב של חביתת חומוס פשוטה עם פסטו מנצח, שהופך כל ארוחת בוקר (של שבת) לארוחת מלכים.
אפשר להחליף את החומוס בביצה אורגנית.

לרוטב הפסטו:
צריך:
2 כוסות עלי בזיליקום שטוף (רצוי אורגני והכי טוב מהגינה!)

2 כוסות עלי תרד שטוף (רצוי אורגני)

½ כוס שמן זית

1/3 כוס זרעי חמנייה

1 כפית מלח הימליה

1 שן שום

הכנה:
במעבד מזון – מעבדים ראשית את העלים (תרד ובזיליקום) עד לקיצוץ העלים. להוסיף בהדרגה את שמן הזית, זרעי החמנייה שן השום והמלח ולטחון היטב עד לקבלת עיסה אחידה. במידה והעיסה אינה נוזלית מספיק (המרקם הרצוי כמו של טחינה גולמית) – להוסיף מעט מים, להתחיל בכף אחת בכל פעם.
לאחר ההכנה – להעביר לקופסת זכוכית עם סגירה טובה (באיקאה יש אחלה קופסאות זכוכית עם סגירת lock-lock).
אפשר להשתמש ברוטב כממרח ללחמים, כרוטב לסלט, כמשדרג תבשילי דגנים וקטניות ו... לחביתה!!!

לחביתה (ל2 סועדים)

צריך:
1 כוס קמח חומוס או 1-2 ביצים אורגאניות

2 כפות רוטב פסטו

½ כוס מים (במידה ובחרנו בקמח חומוס ולא בביצים)

הכנה:
לערבב בקערה את כל הרכיבים עד לקבלת עיסה אחידה.
לחמם מעט מחבת (אין צורך בהוספת שמן היות ורוטב הפסטו הנו שמנוני למדי).
לשפוך את בלילת החומוס-פסטו ולכסות המחבת. להפוך את החביתה כשקצוות החביתה מתחילות להשחים, ולכסות לדקה/שתיים נוספות. זהירות לא לשרוף!
להסיר מיד מהאש. לחצות ולהגיש לשולחן.