נתי שפירא - הבלוג של ציידת החלומות

געגוע לשקט

הלכתי לאיבוד מדעת. דעתי שלי שחיפשה לה מנוחה בינות קולבים עמוסי חנויות, דוכנים מרובי שווקים,תאוות שטופות תיירים.

ציידת החלומות

25/02/2014


בס"ד

הלכתי לאיבוד.

לונדון חיבקה אותי בזרועות פתוחות, באדיבות בריטית, הפתיעה באהבה משום מקום ובמשיכת כתף מנוכרת

כיבדה אותי בכמה קרני שמש תועות, בזרזיפי גשם ובלא מעט ממטרים פתאומיים ומרעננים, בעוצמה בגודל וברעש בלתי פוסק ובשקט ללא גבולות

כך הלכתי והלכתי והלכתי לאיבוד,

בין כל האנשים והנשים שפסעו במדרכות, עברו במעברי חציה, ירדו ועלו במנהרות האנדרגראונד וקנו את עצמם לדעת

לא נשלחו הלוך וחזור והלוך מיילים שדורשים ותובעים שאתייחס ואחליט ואביע ואסתייג ואתלהב ואוציא ואביא ואוליך

אף לא אחד שאל "מה יש לאכל"

ואף לא אחת תהתה "מה לעשות עכשיו"

לא באו בקבוצות ואמרו "משעמם לי"

וכל המוני האנשים לא שאלו לדעתי, ולא ראו בי דמות, וסמכות,

לא ידעו שאני יודעת, יכולה, כשרונית ומסוגלת,

נותרתי בלי שם וגיל.

בלתי נראית הייתי, כמעט בלתי מוחשית אף לעצמי.

וככל שנעלמה דמותי, דיבר אלי יותר העולם.

ואני הקשבתי.

.

הלכתי לאיבוד מדעת.

דעתי שלי שחיפשה לה מנוחה בינות קולבים עמוסי חנויות, דוכנים מרובי שווקים,תאוות שטופות תיירים.

וכל ערב מחדש, מצאתי שוב את שאהבה נפשי.

עייף מיום עבודה ושמח לקראתי, וחזרתי לכמה שעות מהאיבוד הכל כך כובש הזה.

וחזרתי, קצת יותר אני, קצת יותר חיוך, קצת יותר רגועה, קצת יותר.