heli_alfasa - הבלוג של חלי אלפסה - הסיפור שלי עם אוכל

די לדבר...

מתארגנת לדייט...מתקלחת, מתלבשת , מחליפה בגדים,מחליפה שוב בגדים- בסוף מחליטה ללכת על נוחות עם טוויסט.. גלוס בשפתיים, שפריץ של בושם... ויצאתי..

חלי אלפסה - הסיפור שלי עם אוכל

31/10/2013


מתארגנת לדייט...מתקלחת, מתלבשת , מחליפה בגדים,מחליפה שוב בגדים- בסוף מחליטה ללכת על נוחות עם טוויסט.. גלוס בשפתיים, שפריץ של בושם... ויצאתי..

למען האמת עבר זמן מאז שהסכמתי לתת למשהו הזדמנות אמיתית והפעם היתה לי תחושה שאפשר-אולי בגלל התזמון, אולי בגלל איך שהוא גרם לי להרגיש, ידע מה להגיד, עקץ אותי במקומות הנכונים..

ישבנו בבר, שתינו , דברנו, אכלנו( ממממ..טעים..), צחקנו,התנשקנו, התנשקנו, התנשקנו...תוך כדי הוא לוחש לי: "אני רוצה להפשיט אותך..."

אספנו את עצמנו והלכנו אליו, כבר לפני כן סיכמנו שאני נשארת אצלו אז הרגיש די נוח..מהר מאוד היינו בלי הבגדים שנזרקו איפשהו בחדר...

עד כה מהמם...

המשיך להיות מהמם עד שאני קולטת שהבן אדם לא מפסיק לדבר ....

שלא תבינו לא נכון אין לי בעיה עם קצת דיבורים, זה יכול להיות אפילו נחמד לחישות ומחמאות מידיי פעם, אבל כמה אפשר לדבר???...

באיזשהו רגע אמרתי בצורה הכי עדינה שאני מסוגלת כי גם לא רציתי לפגוע "די לדבר"..
באותה שנייה הוא נאטם ונסגר .. אפילו עצם את העיניים...
אמר כל מיני דברים על איך שזה גרם לו להבין שיש בינינו מרחק ..
הייתי ה מ ו מ ה!!!... זה היה כל כך קיצוני ולא צפוי...
חיפשתי את בגדיי -אלה שהיו זרוקים בכל מיני מקומות בחדר... והלכתי...לא לפני שאמרתי כמה הסיטואציה הזו מוזרה לי..

בעודי סוגרת את דלת הכניסה הציפה אותי תחושה דיי מוכרת, כזו שגורמת לי לחשוב שאני לא יכולה להיות לבד עכשיו, התמלאתי בריקנות שהתפשטה מהבטן עד קצות האצבעות של הידיים והרגליים משהו קצת משתק.

לא כל כך ידעתי מה לעשות עם עצמי ואיך אני מעכלת את ההזיה שחוויתי עכשיו, התחלתי להריץ בראש למי אני יכולה להתקשר ב- 1.00 בלילה...

התקשרתי לחבר טוב שידעתי שהוא ער, סיפרתי לו את כל את מה שקרה, הוא הקשיב, היה קצת בהלם – דומה למה שאני הייתי
ואז בצורה האופיינית שלנו התחלנו לספר בדיחות על הסיטואציה תוך כדי הוא הוסיף כמה משפטים מחזקים, דיבורים על החיים וכך הוא ליווה אותי עד שהגעתי הביתה...
מזל שיש חברים טובים..

כשניתקנו את השיחה,אמנם התעודדתי וההלם קצת דעך, אך פתאום בלי הודעה מוקדמת הוצפתי שוב בריקנות הזאת, המוכרת מקודם, תוך כדי מחשבות על העוגה שיש במקרר, פשטידה טעימה שמחכה רק לי, תבשילים, שוקולד ומה לא בעצם ??!!

היד שלי כמו נמשכת על ידי מגנט אל הידית של המקרר ,גם כאן הסוף כבר ידוע מראש..
אני כבר זזתי הצידה ובמקומי שולט עכשיו שד שעושה מה שהוא רוצה רק כדי למלא את הריקנות הזו במשהו, לא באמת משנה במה..
רק לא לחוש את התחושות האלה.
אני יודעת בתוכי שאחר כך אני ארגיש יותר גרוע ואל הריקנות יצטרפו גם אשמה, תסכול ותבוסתנות אבל השד ששולט עכשיו הוא הכי אימפולסיבי שיש ואכפת לו רק שעכשיו ברגע זה אני לא ארגיש ריקנות, עצב או כל רגש לא נעים אחר...

פשוט שלא ארגיש..

פתחתי את המקרר ואז הרגשתי שהזמן נעצר לכמה שניות גורליות..

התבוננתי על העוגה, התבשילים, השוקולד וכל השאר.. סגרתי את דלת המקרר והלכתי לישון בהרגשת ניצחון....

בבוקר כשקמתי חשבתי על זה שלא הייתי צריכה את האוכל לצידי אתמול, הוא כבר לא במניין החברים שלי..
החוויה היתה שווה ולו רק כדי לגלות שמשהו בי השתנה..
אני יכולה לשלוט על השד וגם אם הוא צץ לפעמים - אני יכולה להרגיע אותו ולהגיד לו שאני מסתדרת לבד עכשיו ושינוח..

חלי אלפסה
0544-613280
[email protected]