לא סוגרת ת'פה - הבלוג של יעל מוריס

שגעון ארוחות הפופ אפ – אופיר נותן כבוד לירקות

והפעם חוויה אחרת לגמרי, לא מסעדה כי אם שף שמגיש את האוכל שלו אצלו בסלון ביתו. ביחד עם עוד כמה אנשים שלא הכרנו קודם לכן, ביניהם במקרה גם ההורים של השף, זכינו לפינוק מיוחד ויוצא דופן.

יעל מוריס

13/08/2014


לפני כמה חודשים גיליתי את המיזם הקולינארי המופלא שנקרא EatWith, שמאפשר להרפתקנים קולינאריים כמוני להתארח בסלון הפרטי של בשלנים מקצועיים ולקבל ארוחה אינטימית, מושקעת ומיוחדת, תוך מפגש אישי עם השף ועם חובבי אוכל אחרים. חווית ה-eatwith הראשונה שלי היתה דווקא חריגה במיזם, והיא התקיימה בדוכן הפסטה פיורי שבשוק בנמל, מחוץ לשעות הפעילות שלו. אז, בארוחה ההיא, מעברו השני של השולחן ישבה עובדת eatwith (בינתיים כבר לשעבר), והיא המליצה בחום על הארוחות של אופיר. אז אופיר הציע רק ארוחות סגורות – אירוע מוזמן לקבוצת משתתפים. בחודשים האחרונים אופיר התחיל לעשות גם ארוחות פתוחות, מדי יום חמישי, תחת השם

TREAT 'EM VEGETABLES RIGHT!

מדובר בארוחה טבעונית שנותנת כבוד לירקות טריים ואיכותיים, מבלי להתפשר על תחליפי בשר כמו טופו, ומבלי להתנצל ולתרץ תירוצים. האורחים בארוחות האלו, אגב, אינם טבעוניים. כי אנחנו הקרניבורים יודעים להעריך ארוחה טובה גם אם אין בה בשר.

הארוחות של אופיר מתקיימות בביתו הפרטי, לופט בדרום תל-אביב שהוא בחר ממש למטרה הזו, ושם הוא והצוות שלו מבשלים את הארוחות המקסימות של eatwith וגם את הארוחות שהם עושים כקייטרינג.

01. אצל אופיר - הבית של אופיר

אופיר קמי הוא בכלל איש רנסאס אמיתי. הוא עשה תואר בהיסטוריה, הוא גיק מחשבים, בעברו היה מורה למחול מודרני וברייקדאנס (!), הוא למד בישול בבית הספר של החיים (שלא כלל שיעורים של אמא), הוא התחיל לנגן מגיל 4 בכינור, עבר לפסנתר, אבל הבין שזה לא הכיוון שלו, בעוד ההורים שלו (שזכינו לחברתם בארוחה), כינור וויולה, מנגנים בפילהרמונית. ומלבד כל זאת, בדיוק ביום בו התארחתי אצל אופיר התפרסמה כתבה עליו בטיים אאוט תל אביב.

אז בארוחה, מלבדנו, היו עוד שני זוגות חובבי קולינאריה, וכאמור גם ההורים של אופיר, אנשים מקסימים, שזו היתה להם פעם ראשונה שהם היו בארוחה כזו של אופיר.

הארוחה נפתחה עם חוויה מתקנת לטראומת ילדות של אופיר – בורשט. העירקית לצידי לא אכלה מימיה בורשט. אני, שגדלתי בבית עם שורשים מזרח אירופאים, לי דווקא יש זיכרונות ילדות מאוד מוצלחים ממה שאצלנו בבית קראו לו "חמיצת סלק". אופיר הגיש לנו בורשט סלקים – מלפפונים קטנטנים, שמיר, שמן זית וזצ לימון עם יוגורט קשיו. קודם כל, למי שלא מבין, יוגורט קשיו הוא יוגורט לא חלבי, זו ארוחת טבעונית, כן? וזה טעים נורא. בכלל הבורשט היה שונה ומיוחד, וליקקנו את הצלחות.

02. אצל אופיר - בורשט

אחרי הפתיח הגיעו מנות ראשונות לחלוקה. למרות שזה היה יום חמישי, בשביל חילונים כמונו זו בעצם ארוחת קבלת השבת האמיתית, כי השבת של החילונים מתחילה ברגע שיוצאים ביום חמישי מהעבודה. וארוחת חמישי היא סוג של ארוחת השבת שלנו. ואם זו ארוחת שבת אמיתית, חייבת להיות בה חלה. אופיר הגיש לנו צ'אלה טבעונית עם כרישה ובצל ירוק. צ'אלה זו חלה, אבל אל תלכו לחפש את המילה בגוגל, כי לא תמצאו שם את הקשר בין צ'אלה לחלה, זו בדיחה פנימית של אופיר.

03. אצל אופיר - צאלה

מלבד הצ'אלה הונחו על שולחננו ארבעה פתיחים:

מלנזנה סיציליאנה, מאכל סיציליאני של חצילים ועגבניות, שאני וזו שהבאתי איתי הכרנו בטיול לסיציליה, או אם לדייק עוד במפגש המקדים לטיול, אצל בני בן ישראל בבית, יציר כפיו. המלנזנה של אופיר היתה אליפות.

04. אצל אופיר - מלנזנה

סלט חסה ופרי בווינגרט סילאן

05. אצל אופיר - סלט חסה

שומר צלוי, עדשים שחורות, בצלצלי שאלוט מקורמלים וגרמולטה. הגרמולטה Gremolata  היתה עשויה מפטרוזיליה קצוצה גס, שום, וקילופי קליפות ליים לימון ותפוז. אני, ששונאת שומר בדרך כלל, התענגתי על המנה הזו. הצלייה הוציאה מהשומר את הטעמים האניסיים שאני כל-כך מתעבת, והשאירה לו טעם מעודן ונפלא. ואת הבצלצלים הייתי אוכלת לבד את כולם, אם רק הייתי פחות אכפתית אל הנוכחים מסביבי. אבל נראה לי שהחלוקה של חצי לי חצי להם היתה בסופו של דבר די הוגנת, אתם לא חושבים?

06. אצל אופיר - שומר

שעועית ירוקה בליים שום ושקדים. זו שבאה איתי מיד ביקשה את המתכון, ככה זה היה טעים. אני הייתי עסוקה בלצלם ולאכול, ומתכונים, קלים ככל שהם יהיו, מבוזבזים עלי, אז המשכתי לצלם ולאכול, משאירה את העיסוק בבישול לאחרים שבאמת יודעים לעשות את זה.

07. אצל אופיר - שעועית ירוקה

הגיעה תורה של המנה העיקרית. קיבלנו סטייק דלעת עם אספרגוס על מצע של פירה משעועית לימה מבושלת במרווה, בצל מטוגן והרים של שמן זית. כאן אני חייבת לציין שעם כל הכבוד שלי לירקות ולטבעונים, אין ולא יהיה תחליף לסטייק אנטריקוט רר אדמדם ועסיסי. אין, ולא יהיה. ודלעת, גם אם קוראים לה סטייק, היא עדיין דלעת, והיא אגב לא החביבה עלי מבין הירקות הכתומים, אני בכל מצב מעדיפה בטטה. אז המנה הזו פחות דיברה עלי, אבל חשוב לציין שהייתי היחידה ששתקה בעת כל הסובבים אותי התענגו על המנה ולא הפסיקו לשבח אותה. הפירה, זה סיפור אחר. למרות שאני ידועה בחיבתי האינסופית לפירה תפוחי אדמה, אני פתוחה מאוד לכל פירה באשר הוא, בטטה, ארטישוק ירושלמי, אפונה או שעועית. ואפילו שאופיר רגע לפני כן העליב את הקונספט הקדוש של פירה תפוחי אדמה בחמאה, אני אסלח לו, כי פירה שעועית הלימה שלו היה נהדר.

08. אצל אופיר - סטייק דלעת

הגיעה עת קינוח, וקיבלנו כל אחד מאיתנו שניים. הראשון – אגסים בקרמל שרדונה, גנאש שוקולד ולרונה, שקדים ווישניאק. וישניאק זה ליקר דובדבנים, שמיותר לציין שאופיר הכין בעצמו. הקינוח היה אגדה, וכדי שלא נחשוב להתלונן שלא הספיק לנו הגנאש, הוא העביר לנו את הקערה עם כל מה שנשאר, והעברנו את זה בינינו כמו סמים, וכל אחד לקח שכטה כף. כשנשאר רק בדל קצת גנאש על הכף, וראיתי שאף אחד לא מסתכל, הכנסתי את הכף לפה וליקקתי את כל מה שנשאר. ככה זה היה טעים.

09. אצל אופיר - אגסים בקרמל

הקינוח השני היה מלבי חלב שקדים, רוזטה ומי זאהר בסירופ זעפרן, הל וזרעי כוסברה. זה מסוג הדברים שהכי כיף לאכול כשכבר לגמרי נגמר המקום, וזה מתגלץ' בגרון ועושה נעים. יחד איתו גם שתינו תה, וככה סגרנו יפה את הארוחה.

10. אצל אופיר - מלבי

הארוחה הזו, שבדרך כלל עולה 151 ₪, מחיר לגמרי הוגן, עלתה הפעם 113.5 ₪, כי eatwith החליטו לסבסד הנחה לרגל המצב / המבצע / המלחמה.

אז אם יש לכם במקרה חבר צמחוני / טבעוני / שומר כשרות שאתם לא יודעים לאן לקחת אותו, או אם פשוט  אתם אוהבים לאכול ורוצים לדעת מה טוב לכם, לכו לארוחה של אופיר.

אופיר קמי
eatwith תל אביב
052-6212476

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של 'לא סוגרת ת'פה'?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי - למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת'פה