מאמנת ומנחת קבוצות הורים לילדים עם מחלות כרוניות וצרכים מיוחדים - הבלוג של Super Girl - שירי פקרמן וידצקי

עליתי על אוטובוס הביקיני, מה איתך? (מתאים גם לאלו שלובשות שלם)

דמייני לעצמך שאת חולמת על משהו כבר די הרבה זמן

Super Girl - שירי פקרמן וידצקי

11/01/2018


קרדיט צילום: אתר pexels

דמייני לעצמך שאת חולמת על משהו כבר די הרבה זמן

את יודעת שאת במקום הנכון עבורך.
שזו לא סתם משימת חייך, זו השליחות שלך.
רואה את עצמך פורצת קדימה ועומדת מול כל העולם ואומרת "הי, אני כאן ואני רוצה לומר לכם ש..."
אבל,
את מהססת
שוקלת את צעדייך שוב ושוב
רוצה ליהיות הכי טובה לפני שאת פורצת החוצה
ולא עושה את הצעד הבא.

ואז זה קורה, מגיע האוטובוס לתחנה שבדיוק את עומדת בה. והוא פותח את הדלת ומתוכו את מקבלת קריאה שבדיוק אותך, כן אותך חיפשו
וברגע אחד של בשלות, של זיהוי ההזדמנות את מעיזה,
לוקחת את התרמיל שלך ועולה.
כאן מתחיל המסע שלך לחשיפה בעולם הדיגיטלי...

את הבלוג שלי פתחתי לפני יותר משנה, ממש בסמוך לראש השנה.
במסגרת היציאה שלי לעצמאות לפני כשלוש שנים כמאמנת ומנחת קבוצות הורים לילדים עם מחלות כרוניות וצרכים מיוחדים, כתיבת בלוג הייתה אחד מהדברים שממש רציתי ומצד שני גם מאוד חששתי מעצם הכתיבה והחשיפה.
במסגרת עמותה שעבדתי בה, יצאתי לקורס מזורז של כתיבה והקמת בלוג והחלטתי לקפוץ למים. ישבתי ימים כלילות לעצב את הפלטפורמה והיה חשוב לי מאוד שהנראות שלו תיהיה מיוחדת ותשדר את שירי.
הספקתי לכתוב שם לא מעט פוסטים שיצאו מהלב, את חלקם לקח לי 10 דקות לכתוב ואחרים כמה ימים של תיקונים ושיפוצים.
קיבלתי פידבקים שחיזקו אותי ודירבנו אותי להמשיך. שיתפתי אותם בקרב חברים וחברות קרובים, משפחה, בפייסבוק שלי ובקרב קבוצות הורים רלוונטיות.
כשהורים לילדים עם מחלות כרוניות וצרכים מיוחדים הגיבו והזדהו עם מה שכתבתי או כתבו כמה שהטיפים שחלקתי עוזרים להם, זו מבחינתי הייתה ההצלחה!

הרגשתי שאני רוצה להגיע לעוד הורים, אבל נמנעתי. משהו כנראה עוד לא היה בשל אצלי.
בקורס הראשון של דיגיטליות בעסקים, השתתפה חברה מדהימה שהעבירה בכל שבוע את החוויות והטיפים מהלמידה ואני ישבתי וריירתי.
אמרתי WOW, זה בדיוק מה שרצית כבר כל כך הרבה זמן, אני חייבת ליהיות שם!
ואז ברגע שנפתחה ההרשמה לקורס השני לא חשבתי פעמיים ונרשמתי.

את המייל "מזל טוב התקבלת!" שקיבלתי מספר שבועות לאחר מכן בעודי בסופ"ש מפנק עם חברה באילת פתחתי בחיוך ענק וצעקה "יששששששש I DID IT"

אז זהו, עכשיו אני כאן, בשלה יותר מתמיד לראות ולהראות ולהגיע לעוד הורים ומשפחות ויחד איתם למצוא את הדרך הנכונה עבורם לגדל את ילדם מתוך עוצמה ומתוך מקום שיודע שאפשר...כן אפשר.

עכשיו את בטח שואלת, "איך הגעת דווקא לעולם הזה? ומה פשר השליחות הזו?"
את זה אשמח לחלוק איתך, בפוסט הבא...

 

ולמי שלא מכירה את משל "אוטובוס הביקיני", מוזמנת לראות את הקטע מתוך הסרט "טיפשים ללא הפסקה".

בחיים אנחנו מקבלים כל יום הזדמנויות והשאלה היא האם אנחנו יודעים לנצל את ההזדמנויות שאנחנו מקבלים? האם אנחנו הולכים לתפוס אותו או שאנחנו נותנים לו לחלוף.

 

קרדיט תמונה: אתר pexels