פשוט. תזונה. ספורט - הבלוג של יעל רותם תזונה

מראה מראה שעל הקיר, מי הכי שרירי בעיר?

מסתבר, שגם לגברים יש בעיות בדימוי הגוף. הוא הגיע אליי בחור בן 19, מנומס עם עיניים טובות ומיד בשיחה הראשונה הרגשתי שיש פה משהו אחר

יעל רותם תזונה

20/11/2019


הוא הגיע לפגישה הראשונה מלווה באמא שלו וסיפר לי איך בתקופת ביה"ס היה ספורטאי מצטיין באתלטיקה, כמה החמיאו לו תמיד על מראהו הספורטיבי ועל היכולות הגבוהות שלו בתחום. חלפו השנים, ובכיתה י"ב מסיבות אישיות הוא העלה די הרבה במשקל. הוא כבר לא היה בעל אותו מראה ספורטיבי ושרירי, שהוא עצמו וכולם סביבו הכירו. זה התחיל להציק לו, הוא חזר לאימונים ואט אט התחיל לרדת במשקל.

צילום: אלבום פרטי

צילום: אלבום פרטי

 

"אז למה הגעת אליי?" שאלתי כמו תמיד בתחילת פגישה.
"אני רוצה תוכנית מסודרת, מדוייקת לירידה באחוזי שומן". אופי של ספורטאי או לא? תוכניות ומספרים מדוייקים.
עבדנו על תוכנית, דייקנו את האימונים ובפגישה הבאה כבר ניכר עליו הגוף האתלטי שהביא אותו לביצועים מצויינים בספורט, וגם המספרים דיברו: ירידה באחוזי השומן, עלייה במסת השריר. חלומו של כל אחד כמעט, לא ככה?
"לא יודע, אני עדיין מרגיש שזה לא מספיק", הוא אמר עם עיניים כבויות.
הרגשתי שמסתתר כאן משהו אחר, מעבר למספרים. אני כבר מעל עשור בתחום ו"הרחתי" עניין עמוק יותר מאשר מראה שרירי ואחוזי שומן. "אז מתי תדע שזה מספיק לך? לפי מה?", כי הרי צריך להבין מהי התוצאה שתגדיר בשבילו הצלחה לתהליך. מן "ברומטר הצלחה" אם תרצו.
שתיקה. האמת היא שהוא לא באמת יודע. בחור צעיר, אבל עם תובנות עמוקות ובלי פחד "לחפור" אצלו במחשבות והרגשות. ואני? מנסה להבין מה כל כך חשוב לו, מתי יהיה מרוצה ולאן באמת הוא רוצה להגיע.
"היית ילד שמן?" יריתי שאלה לאויר, מנסה לפלס את דרכי בין המחשבות שלו. "שמן? ממש לא, ההיפך! תמיד אמרו לי כמה אני אתלטי, איזה ספורטאי אני עם גוף שרירי. האמת היא שאני בתקופה מאוד מבולבלת. יש הרבה אי ודאות אצלי. מי אני? במה אני יכול להיות טוב? מה אני יכול לעשות עם עצמי?".

"ובמה אתה כן בטוח שאתה טוב?" המשכתי לנבור ולחפש.

"אם יש משהו אחד שאני יודע על עצמי, זה שבספורט אני טוב כי ככה תמיד אמרו לי. בכל השאר? אני כל כך כל כך לא בטוח".

הוא אמנם בן 19, אבל פתאום ראיתי מולי ילד קטן שמה שהוא יודע על עצמו זה רק שהוא טוב בספורט ושרירי, ושאת הסטיגמה הזאת שהדביקו לו (גם אם היא טובה) הוא חייב לתחזק. חשבתי לשניות גם על עצמי בתור ילדה חרוצה ושקדנית, שזה כל מה שתמיד ידעתי שאני מהסביבה ו"עבדתי" שנים בשביל להיות מצטיינת בלימודים.

צילום: pixabay

צילום: pixabay

חזרתי מנדודי המחשבות שלי ושאלתי אותו: "יכול להיות שאתה חותר כל כך לחזק את הצד הספורטיבי והשרירי שלך כדי להרגיש בטחון? ללכת למקום מוכר וידוע שייתן לך וודאות בתוך כל האין-ודאות שאתה מרגיש?"

" זה ממש זה. ממש", הוא ענה בחד משמעיות. "בכל השאר אני כל כך לא בטוח ולא יודע במה אני טוב".
יש רגעים כאלו בטיפול, שמרגישים בינגו. שהגענו למשהו משמעותי והנה הרגשתי את הצמרמורת מגיעה.

אז מה הלאה?
דיברנו על הילד הקטן שנמצא שם אצלו בפנים, זה שתמיד אמרו לו שהוא טוב בספורט וכמה הגוף שלו שרירי וספורטיבי. סיכמנו בשלב ראשון, שבכל פעם שהילד הקטן הזה קופץ אצלו לביקור - הוא יסתכל לו בעיניים ויגיד לו: "היי, אתה הרבה הרבה יותר ממה שאתה חושב שאתה!".
בסופו של יום, גם סטיגמה שנראית לנו חיובית כמו לומר לילדה כמה היא רזה או מתעמלת כשרונית, או להתפעל מילד כמה הוא חזק בספורט יכולה להיות בעייתית. אנחנו עלולים למצוא עצמינו "עובדים בשבילה" עד שהיא הופכת להיות הדבר היחיד שמגדיר אותנו (בעינינו כמובן).

אז כן, אחוזי השומן ירדו, הגוף קיבל (כמעט) את המראה שרצה, אבל כדי להרגיש טוב באמת באמת עם עצמו, זה לא רק תפריטים ומספרים אלא לקבל את עצמו ועצמינו בכל גודל וצורה.

תזכרו, אתם הרבה יותר ממה שאתם חושבים שאתם.

מוזמנים לאתר שלי  , לעמוד הפייסבוק או פשוט להתקשר 052-5507990