הבחירה האכזרית של איילת שקד

אני מפחדת לגור במדינה שלא רואה סבל של אחרים, שרואה עוול רק אם הוא נעשה ליהודי, מדינה שאין בה חמלה כלפי החלשים. המדינה של איילת שקד מפחידה אותי

עדי בלדרמן

11/02/2020


השבוע פסק בית המשפט העליון פסק דין תקדימי שהורה להעניק מעמד של פליטים למשפחה מחוף השנהב בשל חשש שבבנות המשפחה הקטינות תבוצע מילת נשים. על פי הפסיקה, איום של מילת נשים יכול לעלות לכדי רדיפה, שמעניקה לאשה מעמד של פליטה מכוח אמנת הפליטים.

:אם הטוויטר לא היה קיים, והייתי רק על דבריה של איילת שקד בתגובה לפסק הדין, לא הייתי מאמינה. בוודאות. לא הייתי מאמינה. ולא, אני ממש לא מאוהדות איילת שקד, אבל אם זה לא היה בטוויטר שלה, שבו היא עצמה כותבת (או מפקחת) אין סיכוי שהייתי מאמינה שהיא אמרה את זה.

הציוץ של איילת שקד

"מילה נשית, מזעזעת ככל שתהיה, לא יכולה להיות עילה לפליטות במזה"ת"

אני קוראת שוב, ושוב, ולא מאמינה. איך בת אדם יכולה להתבטא ככה? סליחה, הבעיה היא לא בהתבטאות. הבעיה מתחילה קודם, באמונה שלה בצדקת דרכה.

מילה נשית היא לא עילה? בתור אישה קשה לי לדמיין משהו מזעזע יותר ממילה נשית. הכל מזעזע באקט הזה. העובדה שאת ילדה או נערה לרוב, העובדה שקרובות משפחה הן שעושות לך את העוול הזה, העובדה שמטרת ההליך היא לדאוג לכך שלא תהני ממין, וכמובן העובדה שהאקט עצמו מסכן את הנשים מאוד. אבל זאת לא עילה לפליטות במזה"ת.

סוף סוף, נשים אמיצות מחליטות להגיד די! הן מנסות לברוח. אפילו יש משפחה אחת (אחת!) שהגיעה לכאן וביקשה מקלט. אבל איילת שקד חושבת שהיא צריכה לחזור לביתה.

למה? נו, זה די ברור. הרי מה האיום הגדול ביותר עלינו לדעת שקד? מה יקרה אם נכניס לכאן נשים מסכנות שבורחות מטקס משפיל, אכזרי, כואב ומסוכן? אם ביהמ"ש לא יהפוך את החלטתו "הליבראלית" (תנו לזה שבוע שבועיים וההחלטה הופכת לסמולנית) אז יש סכנה שיגיעו לישראל, פליטות מאפריקה. ונחשו מה? הן לא יהודיות. וזאת הבעיה האמיתית. מילת נשים, לא נורא. איבוד הרוב היהודי, זה אסון.

מה האיום הגדול ביותר עלינו לדעת שקד? (צילום מסך)

לפני פחות מחודש ציינו בישראל 75 שנים לשחרור אושוויץ. 75 שנים שאנחנו אומרים "והעולם שתק". 75 שנים שאנחנו מלמדים ילדים בבי"ס להגיד "לזכור ולא לשכוח".

נראה לי ששכחנו. דווקא בגלל הסבל הנוראי שהעם היהודי עבר יש עלינו חובה מוסרית לעזור למי שזקוק עזרה, יהודי או לא יהודי. יש לנו חובה לעזור ולזעוק את זעקת הפליטים.

איילת שקד יכלה לצייץ שצריך למצוא פתרון לאותן נשים, היא יכלה להגיד שמילת נשים היא אקט מזעזע ועל הקהילה הבינ"ל לגנות אקט מסוג זה, בלי "אבל". היא יכלה להגיד שזה פשע. היא יכלה לפנות לעולם ולבקש סיוע בהתמודדות עם "גל הפליטות" שיגיע אלינו. אבל שקד בחרה לעשות את המעשה השפל ביותר. היא בחרה להפוך את הנשים המסכנות הללו, לשקופות עוד יותר ממה שהן. היא בחרה לא לראות אותן, היא בחרה לראות את האינטרס הצר שלה.

היא תגיד שהיא מפחדת מאיבוד הרוב היהודי, ואנחנו מדינתו של העם היהודי, ואין לנו ארץ אחרת. והיא כנראה גם תגיד שהיא מגינה על הרוב היהודי בישראל.

אני מפחדת לגור במדינה שלא רואה סבל של מישהו אחר, שרואה עוול רק אם הוא נעשה ליהודי. אני לא רוצה לגור במדינת היהודים אם המשמעות היא שאיבדנו את האנושיות.