המיקרו שנותנת את המקסימום

הייתי סקפטית כשנתנו לי לנהוג בניסאן Micra החדשה, אבל תוך דקות היא שכנעה אותי שהיא אולי שייכת לקטגוריית המיקרו אבל היא לגמרי אקסטרה - יציבה, מרווחת, מפנקת ומשתחלת לכל חניה: הרכב העירוני האולטימטיבי

תוכן מקודם

13/01/2020


ניסאן Micra החדשה מסובבת מבטים וזריזה בדיוק כמו שהיא נראית (צילום: יחצ)

אני אוהבת לנהוג, להיות מאחורי ההגה משמח אותי בצורה לא מוסברת. אין לי בעיה עם גיר ידני, נהיגה בשטח או נהיגה באוטוסטרדות בחו"ל, רק דבר אחד אני לא אוהבת וזה לנהוג במכוניות קטנות. לכן כשהציעו לי לקחת את הניסאן מייקרה החדשה ל-24 שעות התנסות לא הייתי נלהבת בלשון המעטה. מכוניות קטנות תמיד נראו לי משהו שאי אפשר לסמוך עליו, קופסת גפרורים על גלגלים. תחילת ימיי כנהגת היו על סיטרואן פצפונת אי שם בשנות ה-90, הפח המשקשק והמנוע המתאמץ שלא מגיע לכלום, הספיקו לי לכל החיים. אבל עבודה זו עבודה, לכן מצאתי את עצמי אוספת את הרכב עם הרבה סקפטיות בלב.

בערך בשנייה שהתיישבתי ליד ההגה ועוד לפני שכיוונתי את הכיסא נפתחו מעליי ארובות השמיים, וגשם שגם המהירות הכי גבוה של המגבים לא מתמודדת איתו, התחיל לרדת. "יופי," חשבתי לעצמי, "עכשיו לכי תנהגי ככה באיילון ובטח גם אחיזת הכביש של האוטו הזה לא שווה משהו." החלטתי להתחיל לנסוע ומקסימום לעצור לפני הירידה לאיילון לקפה עד שיירגע בחוץ. פחות מדקה על הכביש וכבר ידעתי שאין מה לדאוג, המייקרה אולי בקטגוריית הקטנות, אבל היא מרגישה כמו גדולה, היא יציבה, אחיזת הכביש שלה מצוינת ולמרות שאינה גבוהה זווית הראיה לנהג רחבה.

בעיית החניה מצטמצמת עם רכב קטן

בהחלטה של רגע נסעתי אל אבא שלי בראשון לציון, הוא גר ברחוב הראשי ועם המשפחתית שלנו אני אף פעם לא מוצאת חניה. כרטיס האשראי שלו נמצא אצלי בטעות כבר שבוע ואם כבר רכב קטן אז למה שלא לשלב בין הדברים? לא נעים לי להגיד אבל אחרי 3 דקות בסביבת הבית שלו כבר מצאתי חניה, מניסיון של שנים עם המשפחתית זה לא היה מצליח. היתרון הזה לא ממש מפתיע, מן הסתם זה היתרון הכי בולט של רכב קטן בעיר, אבל עבור מי שלא מתורגל זה בהחלט שינוי מרענן.

קטנה, מעוצבת להפליא ומעניקה חוויה של מכונית גדולה – ניסאן Micra החדשה (צילום: יחצ)

אחה"צ עם הילדים

מבחינתי המבחן העיקרי של הרכב הוא אחר הצהריים, הזמן שבו אנחנו הופכים מהורים לנהגים במשרה מלאה. לפני שהילדים סיימו את המסגרות הכנסתי את הבוסטר למושב האחורי וגיליתי את העוגנים להתקנת המושב. זה גם אפשר לי לשים לב שבעצם המייקרה היא האצ'בק, כלומר 5 דלתות ואני מודה שלא שמתי לב לזה בהתחלה וזה נוח, לא רק יפה. המושב האחורי מצוין לשני ילדים ועבור רכב מיקרו הוא מרווח, מה שהופך את המייקרה לנחה ופרקטית למשפחות צעירות או כרכב שני. במבחן קלות האיסוף, המייקרה מנצחת, אוטו קטן נכנס לכל חור, ואמנם הילדים לא מכירים את האוטו, אבל המיקרה הכתומה שקיבלתי מסובבת ראשים והילדים מיד הבחינו בי ברכב, הנה עוד יתרון, בטח ביום של גשם בלתי פוסק.

קניות של שבוע של משפחה שלמה נכנסו בקלות לתא המטען (צילום פרטי)

מבחן תא המטען

אני אמנם כבר לא מסתובבת עם עגלות, אבל כנראה שלעולם לא אפסיק לבחון תאי מטען לפי היכולת להכניס עגלה. לא ציפית לתא מטען ענק, אבל תא המטען של המייקרה מספיק פונקציונלי ונוח. בערב כשהבכורה היתה בשיעור מודרני, אני המשכתי לקניות וקניות של שבוע שפוצצו עגלת קניות נכנסו בקלות לתא המטען.

רכב קטן והספונטניות שבאה איתו

בצער רב לא היתה לי שום פעילות מתוכננת ללילה כי בכל זאת אני אמא קצת חסרת חיים ולרוב די עייפה. בצעד ספונטני ולחלוטין מפתיע, אחרי שכל הילדים כבר היו במיטות, הצעתי לחברה לצאת. בדרך היה לנו זמן להתפעל מרמת העיצוב של הרכב, לבדוק את לוח המכוונים ואת מערכת המולטי מדיה. היה לנו כיף, אז עצרנו לקחת קפוצ'ינו to go שמנו מוזיקה משנות ה-90 ודיברנו שעות. בבוקר היה לי קשה להיפרד מהמייקרה, ב-24 שעות הפכנו בכל זאת לחברות.