inbal343 - הבלוג של ענבל

החיים האלו

לפני כמה זמן ישבתי בבר שאני הולכת אליו כבר שנים, זה היה ערב שקט שכזה, פחות או יותר אני והברמן, מעולם לא היו לנו שיחות נפש אך כיהודיה פולניה טובה נפלט לי איזה "נו? מה עם אישה, ילדים, יש משהו באופק?" הוא אמר לי שהוא לא רוצה ילדים, "אני מאוכזב מהחיים האלו" הוא אומר לי […]

ענבל

18/10/2015


לפני כמה זמן ישבתי בבר שאני הולכת אליו כבר שנים,

זה היה ערב שקט שכזה, פחות או יותר אני והברמן,

מעולם לא היו לנו שיחות נפש אך כיהודיה פולניה טובה נפלט לי איזה

"נו? מה עם אישה, ילדים, יש משהו באופק?"

הוא אמר לי שהוא לא רוצה ילדים, "אני מאוכזב מהחיים האלו" הוא אומר לי "זה לא מה שציפיתי".

כשאני חושבת על מה שאני ציפיתי לו, זה גם אחרת.

וכשיהיה לי ילד, איך אני אסביר לו?

איך אני אעזור לו להיבנות בכדי שהחיים שלו כן יעשו אותו מאושר?

איך אני אתן לו אמונה ומסורת כשאני אישית לא מאמינה בהרבה? וגם הדברים שאני מאמינה בהם, לא בטוחה שבא לי להעביר הלאה...

איך אני אתן לו את הספייס לעשות את הטעויות שלו כשאני יודעת כמה הרות גורל הן יכולות להיות?

אני בכלל אמורה לתת לו? אולי אני אמורה לעצור אותו? לעטוף אותו בצמר גפן ולהגן עליו?

איך אני אעביר לו במדינה הזאת שתפיסת עולם היא לא ימין או שמאל

אלא אתה צריך לדעת להסתכל על דברים ולהחליט לבד מה נכון ומה שקר, מה טוב ומה רע.

שאתה לא חייב ללכת בקו המפלגה, בקו החברים שלך או בקו שלי לצורך העניין

שמותר לך לכאוב ולחמול גם עבור האוייבים שלך פשוט כי הם בני אדם

ואיך עדיין ללמד אותו להגן על מה שהוא ועל האנשים סביבו כשאין ברירה

לתת לילד ללכת לצבא שישימו לו נשק ביד זה חרא! אבל זה החרא שלנו

זה מי שאנחנו לא ככה? כן ככה? לא יודעת.

איך אני אלמד אותו לחסוך לעתיד כשכסף עדיין נוזל לי מבין האצבעות בגילי ואני לא יודעת מה יהיה איתי בעוד 10 שנים?

כשלי עצמי אין עדיין מקום לקרוא לו בית?

להסביר למה אני אוהבת בעלי חיים אבל נראה לי הגיוני לחלוטין לאכול אותם

ומה את עושה עם עצמך אם מישהו מרביץ לו בבית ספר וכל מה שבא לך זה ללכת לילד הזה ולפרק לו את הצורה?

ואיזו מין מחשבה זאת בכלל?!

ומה אם הוא יחזור לי בתשובה??????

לא, החיים זה לא מה שחשבתי שיהיה.

אפילו אני לא מי שחשבתי שאהיה.

חשבתי שמתישהוא הכל מתבהר

שהחלקים נופלים במקום

שאולי לא חיים באושר ועושר לנצח אבל בבית משלך, עם 2.5 ילדים,בעל, כלב ופסנתר.

שהעובדה שיהיה לך מספיק בפנסיה היא ברורה מאליו

שלא אצטרך לחשוב עוד ועוד פעם - מה אני אהיה כשאהיה גדולה.

אבל החיים זה לא ככה

לפחות לא לי

אני בטוחה שאני גם לא היחידה.

ואני לא מאוכזבת מהחיים

אבל הם הרבה יותר קשים ארוכים ממה שחשבתי שהם יהיו

נראה מה יהיה ונמשיך הלאה

לאן נגיע? לא יודעת.