15 יום לבחירות, תמונת מצב מסוכסכת

שבועיים וטיפה לפני הבחירות שכפה עלינו ראש הממשלה, ישראל נמצאת בסכסוך מזוין בחמש חזיתות בעוד שנתניהו עצמו לא מפסיק לתקוף את התקשורת, את יריביו וגם אויב אחד חדש

בחורה עם מחשב נייד

לפני הכל, אם עוד לא עשיתם את זה, קראו את טורו של אורי משגב תחת הכותרת "אנו ההולכים למות", מה-28.8. הוא נפתח כך: "בסבירות גבוהה, נמצאים כרגע בגבול הצפון כמה חיילים, שלא יישארו בחיים עוד הרבה זמן. עניין של ימים, לכל היותר שבוע־שבועיים. הם ימותו בפעולת התגובה המתוכננת של חיזבאללה על התקיפות הישראליות האחרונות בסוריה ובלבנון." אתמול לא נהרגו חיילים באירועים בצפון, אבל מה שלמרבה המזל לא קרה אתמול כנראה יקרה בהמשך.

מה שלא קרה אתמול, עוד עשוי לקרות בהמשך (צילום: שאטרסטוק / Alex Lerner)

בתוך כך, תזכורת: שבועיים וטיפה לפני הבחירות שכפה ראש הממשלה, שר הביטחון ומר ביטחון בכבודו ובעצמו, בנימין נתניהו, על המדינה בגלל שכשל בהרכבת ממשלה – ישראל נמצאת בסכסוך מזוין בחמש זירות (עזה, הגדה, לבנון, סוריה ועיראק) שבמסגרתו היא פועלת ככל יכולתה (וטוב שכך) בזמן שראש הממשלה מפטפט את עצמו לדעת ומתרברב בפעולות, כאילו ראש ממשלה אחר היה נוהג אחרת. כאילו בן-גוריון לא ניצח על מלחמות מרובות משתתפים, כאילו אשכול לא ניווט את ישראל לניצחון מוחץ בששת הימים, כאילו בגין לא תקף בעיראק ואולמרט בסוריה (מבלי לרוץ לספר לתקשורת). והזירה הכי שקטה היא דווקא זו שנתניהו הבטיח למחוץ, למעוך, לחסל: חמאס בעזה. שאלו את עצמכם למה, ואחרי זה שאלו את עצמכם "האם אני מרגיש בטוח יותר היום מלפני עשור?"

נתניהו פותח שנה ומבטיח ריבונות באלקנה (צילום מסך)

אגב ביטחון, האם זה גורם למישהו להרגיש בטוח כשראש הממשלה של ישראל – ולא של יהודה – בוחר להעביר את היום הראשון ללימודים באלקנה ולהבטיח ש"בעזרת השם, נחיל ריבונות על כל היישובים בישראל"? עזבו רגע את זה שלממשלה ושריה אכפת הרבה יותר מילדי עלי מאשר מילדי שדרות, שלא לדבר על ילדי תל אביב (טפו, סמולנים). האם זו ההצהרה הנכונה ליום פתיחת הלימודים? האם זו הצהרה שנכונה לאיזושהי סיטואציה? מה התכנית של נתניהו ליום שאחרי החלת הריבונות? אזרחות מלאה לתושבי יהודה ושומרון הפלסטינים? התעלמות ומעבר לשלטון אפרטהייד פר אקסלנס? פינוי-פיצוי לים?

גיא פלד. ככה יעשה לכל מי שמבקר את ראש הממשלה (צילום מסך)

ואם כבר מדברים על נתניהו, בואו נדבר על מה שהוא עושה לכל מי שמעז לדבר עליו באופן שמרמז שהוא אינו קיסר. גיא פלג, רביב דרוקר, בן כספית, ברק רביד, אילנה דיין, כל מערכת הארץ, כל חדשות 12 ועוד. שרי הליכוד אפילו מחרימים, כולם כאחד זולת גדעון סער, את ועידת המשפיעים של חברת החדשות. אז מה אם זו הבמה המרכזית, הערוץ המסחרי החזק ביותר, מה שתרצו. זה לא ערוץ 20 או ישראל היום, ודפנה ליאל עשויה שלא להנהן כמו ריקלין. בכלל, בשביל מה צריך שהליכוד ייצג את הממשלה בוועידה אם יש את עמית סגל שיעשה את זה בשבילו? הנה כי כן, מה שהתקשורת הסמולנית לא תספר לכם: ראש הממשלה לא יחדול ולא יעצור עד שיהיה פה דם. של עיתונאים, הפעם. בעצם, חלקים בתקשורת כבר מספרים על זה. בתגובה דמם מותר עוד יותר.

נתניהו. כולם אויבים (צילום מסך)

ועוד מישהו שביבי החליט לתקוף: יצחק תשובה. כן, כן. עכשיו לביבי יש משהו נגד מיליארדרים. כלומר, לא כולם. עם חלקם הוא מסתדר היטב (אדלסון, נניח. אומרים שגם עם מוזס, לכאורה). אבל היי, האיש שחזונו הכלכלי כולל קפיטליזם שלוח רסן ונטול הגבלות במקומות שלא מצביעים לו, משולב עם התערבות מופלגת של המדינה לטובת אוכלוסיות חלשות שישבו איתו בממשלה (כלומר, החרדים) ואוכלוסיות חזקות במיוחד שישבו איתו גם הן (כלומר, המתנחלים) – לא יתן לזה לעצור אותו. הוא החליט שתשובה ושות' הם יעד נוח למתקפה ושככה ישיג קולות. ואם זה אומר שכולם, מיצחק רבין, דרך גיא פלג, בואכה יצחק תשובה וכלה בבני גנץ, הם אויבים, אז אין מנוס אלא לקבל את זה.

או להחליף אותו כבר בעוד 15 יום.