למה אני בלוגרית?

מה אני מרוויחה מזה שיש לי בלוג?
10 קבין של רווח ירדו לעולם. את כולם הרווחתי…

פעמים רבות נשאלתי ע״י חברים ובני משפחה למה פתחתי בלוג.
  • למה את כותבת?
  • למה את משתפת?
  • האם מחיר החשיפה שווה?
  • ומה יוצא לך מזה?

ניסיתי לחשוב על תשובה ומצאתי 10 תשובות קטנות שנותנות יחד תמונה מלאה:-

1. האמת היא שכשפתחתי את הבלוג הראשון שלי לפני 5 שנים, לא ידעתי לאן זה יוביל אותי. כי לבלוג יש כוח להוביל.
.
2. גם היום אני לא יודעת לאן. יש כל הזמן הפתעות, חוויות שאני עוברת ומשתפת וזה מרתק ומסעיר. למשל כשהוזמנתי לועידת הנשיא. מי חשב לפני כמה שנים שאגיע לשם?
.
3. כתיבת בלוג אוכל גורמת לי לאתגר את עצמי כל פעם מחדש במטבח, להכין בכל פעם מנה חדשה ומתכון חדש. כך אני משתפרת ומשדרגת את עצמי. משתדלת לחזק את תחום האוכל הבריא. בני הבית מבסוטים לאללה.
.
4. אני מביעה את עצמי באמצעות המטבח. אני מבשלת באהבה ומאהבה. והאוכל שלי מושפע ממצב הרוח שאני רוצה להעביר לסועדים: אוכל שמח, אוכל מנחם, אוכל מפנק, אוכל מחזק, אוכל מבריא, אוכל אוהב…
.
5. כמי שסובלת מפיברומיאלגיה, אני נאלצת להישאר בבית ימים שלמים. הבלוג מחזיק אותי בקשר עם הסביבה.  גם במחיר של חשיפה של החולשות ושל החולי, היכולת לתקשר עם העולם מהכורסא הוא דבר נפלא. בזכות החשיפה שלי בבלוג בנושא הפיברו, פנו אלי להתראיין ברדיו ולספר על ההתמודדות שלי. אנשים רבים כתבו לי שאני מקור השראה. יש דבר מתגמל מזה?
.
5. בימים של כאב וריתוק (שלא מרצון) לבית, דווקא העשייה, הבישול, האפייה, הכתיבה, השיתוף, הפידבקים, הלייקים, הידיעה שבבתים רבים אוכלים את האוכל שלי ונהנים, כל אלה מחממים לי את הלב ונותנים לי תחושת סיפוק גדולה.
.
6. הכתיבה היא הרבה פעמים תרפויטית. העשייה מסיחה את דעתי מהכאב. מעבירה אותי למקום אחר. התמונות שאני מצלמת כדי לשלב בבלוג עושות לי שמח וזה כשלעצמו משפר את מצבי. אגב' ממש לא להאמין כמה השתפרתי בצילום בזכות הבלוג!
.
7. כתיבת הבלוג יצרה לי הרבה חברויות. במהלך התקופה בה אני בלוגרית, נחשפתי לעולם הבלוגרים והבלוגריות של סלונה. אנחנו מחליפים רשמים, משתפים פעולה, מתייעצים ואפילו נפגשים. נוצרה לנו קבוצה נחמדה ויש לנו גאוות יחידה. אין ספק שתחושת השייכות מחזקת.
.
8. מעבר לכותבי סלונה, הכרתי המון בלוגרי אוכל מכל רחבי הבלוגספרה. אנחנו מיודדים ונפגשים בנסיבות חברתיות גם מחוץ לווירטואליה.
.
9. באמצעות הבלוג אני מתקשרת עם בני משפחה וחברים רחוקים.
.
10. הבלוג שלי חי ונושם. אמנם הוא כמו ילד שצריך להאכיל ולפנק בתכנים חדשים כל הזמן, אך ברגע שהבלוג עלה לאויר הוא של כווווולם. יש לו את הקוראים הקבועים העוקבים אחריו, יש את המגיעים אליו דרך הפייסבוק או גוגל פלוס, יש המגיעים דרך גוגל ויש דרך חברים ששלחו להם לינק. המון אנשים נכנסים אליו מדי יום. יש העוזבים בלי להשאיר עקבות ויש המשאירים לי סימן. בשבילי זה סימן להמשיך לכתוב…
.

אני משקיעה הרבה זמן בכתיבה, בצילומים ובעריכה. לכן, חשוב לי לקבל תגובות וגם לייקים.

אהבתם את הפוסט הזה? אם אתם לא רוצים לפספס פוסטים נוספים של ״חיים וטעים״, פשוט לחצו על כפתור  ״עקבו אחרי״  למעלה משמאל, הכניסו את כתובת המייל שלכם וקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם כאן משהו חדש.
.
לבריאות!
חיים וטעים!
גם אתם מוזמנים לפתוח בלוג בסלונה
אורלי כהן - חיים וטעים
אוהבת את החיים הטובים והטעימים: לבשל, לאפות, לצלם, לטעום, לטייל, לבלות, ליצור, לעצב, לשתף, לכתוב ולספר. יחד עם זאת, בריאות הגוף, הנפש והנשמה חשובים לי ואני משתדלת לשלב ביניהם. חיים וטעים זה המוטו שלי.