איך ניתן למנוע את הרצח הבא?

מנכ"לית עמותת 'החצר הנשית' מציעה שורה של צעדים הכרחיים לכל אשה שנחשפה לאלימות או מרגישה בסיכון

*הכותבת היא לירון אזולאי, מנכ"לית עמותת 'החצר הנשית' – מרחב נשי רב תרבותי, מגן ומעצים לנערות ונשים בגילאי 13-30 במצבי מצוקה וסיכון, ביפו, נתניה וחיפה.

לירון אזולאי, מנכ"לית רוח נשית. קרדיט: בלה שחר הילל

הידיעה אודות מציאת גופתה של נג'לאא אלעמורי בת ה-19 לאחר שבועיים של חיפושים ועל הרצח שלה, כפי הנראה על ידי משפחתה, כאשר האזהרות והנורות האדומות היו שם – מעוררת את השאלה שעמה אנו מתמודדות שוב ושוב: איך ניתן למנוע את הרצח הבא, ולמה בישראל של 2019 יש נשים וצעירות המרגישות לא מוגנות?

נג'לאא אלעמורי (דוברות המשטרה)

אין פתרונות קסם

בעבודתי אני נתקלת לא אחת במקרים של אלימות כלפי נערות ונשים צעירות ואני יודעת כי אין פתרונות קסם. מדובר במכלול של היבטים שיש לתת עליהם את הדעת על מנת להוציא נערה או צעירה ממצב של אלימות ואל לנו להקל ראש באף אחד מהם. יתרה מכך, הרבה מהעבודה צריכה להיעשות בשלבים מוקדמים יותר של מניעה וגם כאן המענה חייב להיות רחב.
בראש ובראשונה צריך לחזק ככל האפשר את הצעירה במציאת פתרון דיור, תעסוקה, לימודים, זאת לצד העלאת המודעות לאלימות. צעירות ונערות שחוו אלימות במהלך חייהן לא תמיד ידעו להבחין בסימנים לקשר אלים ולא מיטיב. לעתים הן מבינות שהן נמצאות בקשר אלים בשלב מאוחר מידי מכיוון שאינן מודעות לגורמים שחושפים אותן לקשר מסכן ולהתנהגויות אצל הגברים בסביבתן שצריכות להדליק נורה אדומה, מה זה קשר מיטיב לעומת קשר שאינו מיטיב, מהם הסימנים לאלימות וכיצד ניתן להיעזר ובמי? ראינו שגם כאשר נשים מדווחות, כמו במקרה של נג'לאא אלעמורי, הרשויות לא מצליחות לסייע להן.

אשה מוכה מסתתרת shutterstock By Phat1978

התייחסות הוליסטית

מניעת אלימות חייבת לכלול התייחסות לחיזוק הערך העצמי של הנערות והצעירות הן ברמה האישית והן בתוך קבוצת ההתייחסות שלהן, תוך עבודה על עצמאות כלכלית, הסדרי חובות כספיים שמסכנים את הצעירות לקשרים אלימים ומנצלים עם גברים. כל אלה לא יספיקו כל עוד לא נעשית עבודה תהליכית עם גברים, נערים וילדים, על אלימות ועל מהו קשר טוב ולא אלים. העבודה הנכונה למניעת אלימות חייבת לכלול התייחסות הוליסטית לתופעה על כל היבטיה וזו התפיסה שצריכה לבוא לידי ביטוי בקרב מקבלי ההחלטות. המענה חייב להיות משולב ובין משרדי והעבודה על המודעות חייבת להתחיל עוד ממערכת החינוך.

אם נחשפת לאלימות או אם את מרגישה בסיכון – הנה כמה צעדים שניתן לעשות במקרה של חשד, לפני שיהיה מאוחר מידי.

ראשית, לא לצאת בהצהרות על עזיבה. בזמן בו נשים הופכות לקרבן של אלימות, נטיית ליבן היא להגיד לבן הזוג האלים שהן מתכוונות לעזוב או מבקשות שהוא יעזוב את הבית. מהלך זה עלול להעלות את רמת הסכנה בה הן נמצאות, ומעלה את הסיכוי שהגבר האלים ינקוט בצעדים קיצוניים עוד יותר על מנת להפגין שליטה עד כדי סיכון חייך. שמרי את ההחלטה לעצמך והתחילי לעבוד על פתח המילוט.
שנית, בניית תכנית הגנה. את מכירה היטב איך זה מתחיל: קללות, טריקות דלת, תלונות על פרטים קטנים, גידופים וקללות. ואז – אלימות פיזית, או מינית, וכמובן גם כלכלית. תהיי מוכנה. תכיני תיק ובו עותק של צרור המפתחות, תרופות, כסף, תעודות מזהות, בגדים בסיסיים ומכשיר סלולרי נוסף. את התיק את יכולה לשמור אצל שכנה טובה או בת משפחה שאפשר לסמוך עליה. בנוסף, אם יש לך שכנה שאת סומכת עליה, סכמי עמה שאם היא שומעת מביתך צעקות או מילה "מוסכמת" היא מתקשרת למשטרה.
שלישית, גם אם אינך מעוניינת להגיש תלונה במשטרה – שמרי תמונות של פציעות, חתכים או סימנים של האלימות שחווית, ייתכן שבעתיד התמונות הללו יחזקו את הטיעון שלך. גם אם ברגע של התלונה לא היו סימנים פיזיים, תיעוד של אלימות קודמת יכולה לשכנע את השופט/ת שאת בסכנה.
לבסוף, היי בקשר עם עובדת סוציאלית של המרכז למניעת אלימות במשפחה הקרוב לביתך – הם יעזרו לך במהלך מידי של יציאה למקלט אם תרצי בכך, סיוע בשכר דירה, הוצאת צו הגנה או הרחקה, טיפול נפשי וטיפול לשליטה בכעסים לו במידה והוא מוכן לכך. התמיכה היא דיסקרטית ומקצועית ומחזירה את השליטה בחיים שלך בתהליך מארגן ומעצים. באפשרותך גם לצלצל לקו סיוע לנשים מוכות 118.

אשה מוכה shutterstock By Oleg Golovnev