פזית ואמנות הבחירה והלבוש

היא אספנית וינטג' בעלת עסק לביגוד יד שנייה איכותי, מלמדת נשים לסדר את ארון הבגדים, להפטר מהמיותר, לקנות נכון, להתלבש כמו מיליון דולר ולהיות מאושרות

המסלול של פזית דבש נרקיס היה מסלול ישראלי אופייני. ילדות מאושרת במשפחה בת ארבע בנות, שירות צבאי, טיול של שנה אחרי צבא בארה"ב, תואר במנהל עסקים, אותו בחרה רק כי זה מה שכולם למדו, והשתלבות בעסק היהלומים המשפחתי. היא עבדה שם כמעט שנה והשתיקה את התשוקה האמיתית שלה ללמוד עיצוב אופנה. כשאחד מקרובי משפחתה הציע לה משרת אשת מכירות בניו יורק, היא נענתה בחיוב למרות שהיו לה רק 5 ימים לארוז תיק, להפרד מכולם ולטוס.

מעוררת השראה (צילום: גלית סבג)

רוב אנשי מכירות היהלומים היו גברים ועל אף שהיתה בחורה היא הצליחה ובגדול. אהבה את העבודה ואת האדרנלין הגבוה שליווה את הנסיעות ממקום למקום עם יהלומים שמוחבאים בנעליים ובכיסים, וגם אהבה את האפשרות לחסוך הרבה כסף ובמקביל לטרוף את העיר במסעות שופינג. לאורך כל הזמן ליווה אותה המוטו של אביה. אביה  של פזית חלה בגיל צעיר ונזקק להשתלת כליה. לשמחת כולם, על אף שאביה היה מראשוני המושתלים בארץ, ההשתלה עברה בשלום והוא חי חיים רגילים. הדבר היחיד שהשתנה לאחר תקופת ההחלמה הארוכה, היא התחושה של רגע יקר מפז, והמוטו שליווה אותו, ועליו חינך את בנותיו: אדם חייב לעבוד במה שהכי משמח אותו, לקום בבוקר שמח ולחזור הביתה שמח מהעבודה.

"הרגשתי שיש לי הכל ואין לי כלום"

הגעגועים לארץ היו איומים. " עבדתי בניו יורק ושיקאגו, חייתי את החלום, קניתי בגדים ותיקים בלי הכרה, אבל הרגשתי שיש לי הכל ואין לי כלום". היא הבינה שדלקות הגרון האיומות והרבות שתמיד הסתיימו באשפוז, הן דרכו של הגוף לאותת לה שהיא אולי אוהבת את העבודה אבל היא לא מאושרת מפני שהיא לא במקום הנכון, ארזה הכל וחזרה לארץ. במבט לאחור, פזית לא מתחרטת לרגע על תקופת ניו יורק ולא על העבודה בבורסה. היא מבינה שאם לא היתה עוברת את המסלול הזה, לא היתה מגיעה לתובנות שבנו את הקריירה העכשווית שלה.

"הייתי בטוחה שהיא קונה בגדים מאד יקרים, במקומות שאני לעולם לא אכנס אליהם"

שנתיים מאוחר יותר כשעבדה בבורסה ליהלומים הכירה את בעלה ומיד לאחר שנישאו עברו להתגורר בהרצליה ומשם לרמת פולג. תוך שלוש שנים נולדו לזוג שלושה ילדים, במהלכן הכירה אמא של ילד מהגן שהפכה לחברתה הטובה ביותר. אחד הדברים שפזית לא יכולה היתה להתעלם מהם, הוא סגנון הלבוש המעוצב והייחודי של חברתה החדשה.

עולם חדש של בגדים ותובנות (צילום: אלבום פרטי)

"לקח זמן עד שהעזתי לשאול אותה מאיפה כל הבגדים שלה, הייתי בטוחה שהיא קונה המון בגדים, בחנויות נורא יקרות שאני לעולם לא אכנס אליהם"כשחברתה אמרה לה שכל הבגדים שלה נרכשו בחנויות יד שניה היא פשוט לא האמינה "תמיד חשבתי שבחנויות יד שניה מוכרים בגדים ישנים, בלויים וזולים שנועדו רק למי שלא יכול להרשות לעצמו לקנות בגד חדש".

בפני פזית נפתח עולם חדש. היא טיילה עם חברתה בשווקי יד שניה ובחנויות שניה וזוכרת היטב את השמלה הראשונה שקנתה שם "לא יכולתי לעצור את עצמי, זו היתה שמלה פרחונית יפיפה שקניתי ולבשתי אותה אין סוף פעמים, אז גם הבנתי שזה הכיוון שאני רוצה ללכת אליו".

"היום אני מלמדת נשים לדייק. לקנות עם מחשבה ולא עם רגש"

העוצמות של פזית אדירות וכך גם היכולת לעורר השראה וליצור שינוי. היא הקימה בביתה חנות לבגדי יד שניה "יש לי שלושה ילדים קטנים, אני אוהבת את הבית ואני רוצה לעבוד מהבית כדי שאוכל לעשות הכל". חברותיה של פזית שאיתן גדלה גרות גם היום באותה סביבה, כאשר בישרה להן על העסק החדש הן לא הבינו את הקשר בין פזית הפדנטית לבין בגדים יד שניה, אבל מהר מאד התאהבו והיום גם הן מלקוחותיה.

פעם בחודשיים הבית הופך לבוטיק שוקק חיים ונשים מכל הארץ מגיעות לקנות בגדים אבל לא רק. פזית עושה להן סדר לא רק בבחירת הבגדים אלא גם במחשבות, הן באות לקבל חיבוק, לדבר, לספר לשתות קפה וגם להתחדש בבגד, תיק תכשיט או נעליים "החיבור שלי ליד השניה, הוא קודם כל החיבור שלי לנשים, אני מאד אוהבת להיות בחברת נשים ומתחברת אליהן. העיסוק בוינטג' וביד שניה חיבר אותי לנושא המיחזור. להבין וללמד לחשוב מחשבות מדויקות כדי להבין מה הוא הצורך האמיתי בחיים".

בין "בוטיק בית" אחד לשני, פזית לוקחת חלק בירידים ועושה שם מכירות. היא נהנית לפגוש לקוחות ולחבק אותן וזה אחד הסימנים לכך שהיא לחלוטין במקום הנכון.

מסדרת להן את הארון ואת המחשבות (צילום: אלבום פרטי)

"העיסוק שלי הוא לא רק בגדים, הוא בפירוש גם השראה"

על הירידים והמכירות הביתיות שומעות הלקוחות באמצעות הפייסבוק והאינסטגרם הפעילים של פזית, אבל את שירות סידור הארונות היא כמעט לא פרסמה, זה פשוט עובר "מפה לאוזן".

"בסופו של דבר זה לא רק סידור של ארון, נשים פותחות לי את הדלת עם פנים מבוהלות ואומרות שיש להן המון דברים לזרוק, והמון דברים שהן מעולם לא לבשו ולא מבינות למה בכלל רכשו. אחרי סידור הארון הן נושמות לרווחה ומחייכות".

פזית אוהבת את ההשפעה הטובה שלה עליהן. עוזרת להן למיין, לראות תוך כדי תהליך מה גרם להן לקנות ואיך לדייק את הקניות הבאות, היא מסדרת להן את הארון אבל בפועל מסדרת להן את המחשבות ודואגת שלא יקנו יותר קניות רגשיות מיותרות. "העיסוק שלי הוא לא רק בגדים, הוא בפירוש גם השראה".

את הבגדים פזית מוכרת ובעלת הארון מרוויחה גם מהמכירות. את מה שנשאר היא תורמת לנערות בסיכון ולגמ״ח שמחזיק שני בתי תמחוי.

על מיחזור, אהבה ושמירה על כדור הארץ

כשפזית נכנסה לעומק נושא הוינטג' והביגוד היא גם נחשפה לנושא המיחזור והבינה שבמיחזור בגדים, ממש כמו בהימנעות משימוש בכלים חד פעמיים לא מתכלים, היא תורמת את תרומתה למודעות בנושא הצלת כדור הארץ, ובכל הזדמנות מדברת על זה ומלמדת נשים לחשוב פעמיים לפני קניות גם מהסיבה האקולוגית. התובנה הזו היתה גם הטריגר לפתוח את העסק שלה למדינות נוספות ובעתיד הקרוב, יעלה האתר של פזית ויאפשר גם ללקוחות מארצות אחרות ליהנות משרותיה.

.