בין השורות - הבלוג של שלומית

"אהבת הסירנות": מלחינות? נשים? היו כאלה?

ספר מסקרן ומעמיק המספר את סיפורן של עשרים נשים יוצרות אשר שמן נפקד מדפי ההיסטוריה המלאה בעיקר בשמות של גברים

שלומית

25/06/2015


הספר שנכתב על ידי אדית זק, מוזיקולוגית ודוקטור לפילוסופיה, מביא את סיפוריהן של 20 נשים שניחנו בכישרון יוצא דופן - בתחום היצירה המוסיקלית בעיקר - על רקע התקופה שבה חיו ואת הקשיים שעברו כדי שקולן יישמע. יוצרות שמקומן נפקד מספרי ההיסטוריה.

דפי ההיסטוריה מלאים ביוצרים עד כי נדמה שנשים לא חיו, לא פעלו ולא יצרו מעולם. לאורך השנים הייתה הבחנה ברורה בין התפקידים המיועדים לשני המינים - הגברים קיבלו לגיטימציה להיות אינטלקטואלים ויוצרים ואילו הנשים נותבו לאומנויות הביתיות של תפירה, רקמה, מיומנויות ניהול שיחה ונגינה בפסנתר והיצירה הנשית המשמעותית שלהן התבטאה בהבאת חיים חדשים לעולם.

הנשים המופיעות בספר ביקשו לחרוג מהמודל הזה ואף על פי שחיו בתקופות שונות לאורך 800 השנים האחרונות, אפשר למצוא קווי דמיון בקשיים אשר היו מנת חלקן:

יוצרות רבות נחשבו לגבריות ואף למופקרות וזכו לביקורות שליליות על רקע מגדרי. רובן הרגישו חוסר ביטחון בעבודתן, נהגו להמעיט בערך עצמן כיוצרות וחלקן אף השתמשו בשמות עט גבריים על מנת לקבל הכרה. הן התקשו לחדור לקליקה הגברית שעוזרת בקידום חבריה וחיפשו, לעתים לשווא, מנצח שישמיע את יצירותיהן שלא נחשבו לחלק מהקאנון.

ומילה על הקאנון - הקאנון המוזיקלי נוצר בידי גברים. כדי להצליח היה על היוצרת להתאים את עצמה לקיים. נשים יוצרות עשויות להביא איתן משהו אחר ליצירה בשל תנאי חיים שונים, מבנה נפשי שאינו זהה לזה הגברי או הסתכלות אחרת על העולם, אך התפישה הפטריארכאלית לא אפשרה הרחבה וגוון של הקאנון.

אהבת הסירנות

סיפור שנגע ללבי במיוחד הוא זה של פאני מנדלסון, אחותו של המלחין הנודע פליקס מנדלסון. שני האחים ניחנו בכישרון מוסיקלי יוצא דופן אך זכו לקבל חינוך שונה. אביה של פאני כתב לה ביום הולדתה ה-15 בשנת 1820: המוזיקה תהיה כנראה מקצועו של פליקס. עבורך יכולה וצריכה [המוזיקה] להיות בבחינת עיטור אך לעולם לא שורש הווייתך ומעשייך... שמחתך בשמחתו של פליקס מוכיחה שלו את במקומו, היית זוכה להכרה דומה לשלו. הישארי נאמנה לערכים אלה, הם נשיים, ורק כל מה שנשי באמת הוא בבחינת עיטור לבנות מינך.

פאני נשארה בבית אך המשיכה לכתוב ולהלחין בעוד אחיה נוסע ברחבי אירופה ומתקדם כמלחין וכמנצח. כאשר ביקשה ממנו אישור לפרסם את יצירותיה – אסר עליה כדי שהמוזיקה לא תפריע לה במילוי חובותיה הנשיים. חלק מיצירתה התפרסם תחת שמו וזכה להצלחה. רק שנה וחצי לפני מותה העזה לפרסם את עבודותיה.

סיפור אחר מפגיש אותנו עם קשייה של קלרה שומן שגדלה להיות פסנתרנית וירטואוזית ונדרשה על ידי בעלה, המלחין הנודע רוברט שומן, לשכוח את אומנותה ולהקדיש את כולה למענו ולמען הבית.

הספר פותח בהקדמה מאירת עיניים וממשיך בפרקים קצרים אשר כל אחד מהם מוקדש ליוצרת. ניכר שהכותבת עשתה עבודת מחקר מעמיקה והתוצאה היא ספר קריא ומסקרן. הוא פותח אמנם צוהר בעיקר לקשיים שליוו יוצרות מוזיקליות אבל משקף יפה את המסגרת הכובלת בה חיו ופעלו נשים לאורך השנים.

ספר נוסף על נשים ועל יצירה – חדר משלך

אהבת הסירנות-על יוצרות, יצרים ויצירה/אדית זק, הוצאת אשתר, 283 עמ'

 

רוצים להתעדכן כשתתפרסם המלצה חדשה? לחצו על כפתור ״עקבו אחרי״ למעלה משמאל