תוך כדי תנועה - הבלוג של מירב רהט

בין עבר להווה

חזרתי מברלין - עיר שהעבר האפל וההווה שוקק החיים מתערבבים בה כמעט על כל צעד ושעל - מתחילה את חוויותי משם עם אירוע שגרם לי להחסיר פעימה וליווה אותי מרגע שהוא קרה לאורך כל ימי הביקור

מירב רהט

21/09/2017


.

ברלין. יום שישי. יורדת לקנות לחמניות לארוחת הבוקר. בפינת הרחוב מתגודדת קבוצת אנשים סביב אדם מבוגר שמנגן בטרומבון. מנגינה חורקת ונוגה שקורעת את הלב. אני חוצה את הכביש ומצטרפת למתקהלים. במרכז המעגל, בתוך מצע טרי של בטון, ניצבות 4 אבני נגף חדשות ומבריקות.

2

אבני הנגף Stolperstein)) – פרוייקט שהחל האמן הגרמני גונטר דמניג בשנות ה90 – הן יחידות בטון מצופות פלטת פליז בגודל 10/10 ס"מ, עליהן מוטבע שמו של אדם, שנת לידה ותאריך שליחתו למחנה או תאריך מותו. אבנים אלה, המשמשות אנדרטאות זיכרון לאנשים שנספו בשואה, משולבות בערים שונות באירופה בין אריחי המדרכות. כל אבן/מקבץ אבנים מוצבות בכניסה לבית בו התגורר אותו אדם עד שגורש ממנו והופכות תזכורת יום יומית לקורבנות השילטון הנאצי.

1

.

הצטרפתי אל הסובבים על מנת לכבד את המעמד, אך כשהנאומים בגרמנית התארכו המשכתי בדרכי לרכוש לחמניות לארוחת הבוקר וחזרתי לדירה בה התגוררתי. במבט החוצה מחלון החדר בו ישנתי גיליתי שהוא משקיף אל פינת הרחוב ואל הטקס. המשכתי להתבונן ולהקשיב מרחוק. עוד ועוד אנשים דיברו, הודו והתרגשו, מקהלה קטנה שרה ""Amazing Dream ו"עושה שלום במרומיו", וכל אותו זמן לא יכולתי שלא לתהות מי גר בדירה בה אני עומדת כרגע בשנים של המלחמה ומה הוא ראה מן החלון כאשר האנשים ששמותיהם מוטבעים אל המדרכה ברגעים אלה גורשו מביתם.

.

ברוכים הבאים לברלין.

.

מאותו רגע, כל בוקר ביציאה אל הרחוב בדרכי לחוות את האפשרויות הרבות שמציעה העיר, עצרתי למול אבני הנגף, התבוננתי דרך השינוי סביבן על הימים החולפים, וצילמתי את מראה האבנים כפי שנראו באותו רגע כפריים סימבולי איתו פתחתי כל יום בו אני נמצאת שם:

.

יום שישי, 8.9.2017

day 1

שבת , 9.9.2017

day 2

ראשון , 10.9.2017

day 3

שני , 11.9.2017

day 4-1

שלישי , 12.9.2017

day 5

רביעי , 13.9.2017

day 6

חמישי , 14.9.2017

day 7

.

סוגיית הזמן החולף מלווה את המבקר ברחבי ברלין - עיר שוקקת חיים, עתירת תרבות ואמנות עכשווית (ועתיקה), אך בו זמנית עתירת מונומנטים המנכיחים היסטוריה עגומה ותלאות מלחמה. ברחוב   Grosse Hamburger, ניצב "הבית החסר" (Missing House) – חלל ריק שנותר בין שני בתים לאחר שהבינין שניצב שם הופצץ במלחמה. חלל זה הפך עבודת זיכרון של האמן כריסטיאן בולטנסקי שהציב על קירות הבתים שנותרו על תילם, בכל אחת מקומות המבנה, לוחיות עם השמות של מי שהתגוררו בבינין, באילו שנים הם גרו בו ומה היה משלח ידם. בקדמת החצר הריקה ניצב בית קפה שוקק חיים והקונטראסט בין שמות הדיירים שלא חזרו אל ביתם (וסביר להניח שהושמדו במחנות) לצבעי הרחוב העליזים והתנועה הערה הותיר אותי בתחושת אי נוחות ובמחשבות כבדות אודות ההיסטוריה המורכבת.

.

הבית החסר

.

סוגים אחרים של מפגשים המעמתים עבר והווה ניתן לראות בביקור בחלל התצוגה של אוסף בורוס – בונקר מתקופת המלחמה שעבר גילגולים שונים, שופץ וטופל, וכיום מתפקד כמעין גלריה בה מוצבות עבודות מאוסף האמנות העכשווית של זוג אספנים המתגורר בפנטהאוז שנבנה על גג הבונקר;  או ב"מונקי בר" – בר פופולארי ושוקק חיים בקומה העשירית של "מלון 25 שעות – ביקיני" שחלונותיו השקופים מאפשרים תצפית פנורמית אל העיר כאשר מצד אחד משתרע גן החיות ושלל מבני אדריכלות חדשים, ומן הצד השני ניצב הצריח ההרוס של כנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם שהופצצה מן האויר במהלך מלחמת העולם השניה והצריח שלה נשמר כך כמעין אנדרטה למלחמה. 

.

אוסף בורוס ק

.

וכמובן אי אפשר להתעלם משרידי החומה (שהופלה בשנת 1989) הנוכחים במקומות שונים בעיר כתזכורת, ועבורי כדוגמא אופטימית, לכך שמשטרים אפלים ותקופות רעות יכולות לחלוף ולשנות את פניהן.

.

P1100788

.

ביום האחרון לביקורי, מחוייכת וטובת לב בתומו של סיבוב גלריות מהנה ביותר, בעודי מעבדת אינפורמציה מהתערוכות מרוממות הנפש שראיתי, נתקלתי בזוג אבני נגף חדשות שהותקנו ברחוב הסמוך. העוברים ושבים נעצרים, מרכינים ראש (כדי לקרוא את השמות) וממשיכים בדרכם. 

.

day 9

.

עיר מורכבת, עתירת שכבות, מעוררת מחשבות ומרתקת במגוון היבטיה.

.

המשך יבוא... (-:

.

P1090395

13

ברלין 2

.

.