noaarazy - הבלוג של לא יושבת לבד בחושך - אמאנועה

הוי טבריה, לו רק היית צפת - פוסט פרידה מהוד השרון או פוסט פרידה משרון

איפשהו לקראת אמצע ההריון הראשון התחלנו לחשוב על לעזוב את העיר האהובה שלנו. מהר מאוד הגענו למסקנה שאי אפשר לגור בעיר אחרת ולכן אין מנוס מלמצוא בית במושב. חיפשנו וחיפשנו ולא מצאנו ובתחילת חודש תשיעי, שמנה ועצבנית, עברנו לאופציה הטובה מבין הגרועות שהיו לנו... הוד השרון. שלא תטעו אין לי באמת שום דבר נגד הוד […]

לא יושבת לבד בחושך - אמאנועה

28/07/2015


איפשהו לקראת אמצע ההריון הראשון התחלנו לחשוב על לעזוב את העיר האהובה שלנו. מהר מאוד הגענו למסקנה שאי אפשר לגור בעיר אחרת ולכן אין מנוס מלמצוא בית במושב. חיפשנו וחיפשנו ולא מצאנו ובתחילת חודש תשיעי, שמנה ועצבנית, עברנו לאופציה הטובה מבין הגרועות שהיו לנו... הוד השרון.

שלא תטעו אין לי באמת שום דבר נגד הוד השרון, אבל אין לי שום דבר בעד. אחרי שחיים בעיר הגדולה והנהדרת להגיע לכאן זו מין אופציה שמבהירה לך שאתה זקן... שעבר זמנך וזו מציאות שקשה להתמודד איתה.

שלושה שבועות אחרי הגיעה מציאות אחרת שקשה להתמודד איתה יותר... שלא תטעו זה האושר הגדול של חיי אבל תינוק חדש (ראשון ) זו מציאות שקשה להתמודד איתה ועוד נרחיב עליה בפוסט שריפת פרות קדושות.

אז הוד השרון, סך הכל לא רע פה, יש פה מלא מאפיות, ומלא ירקניות, ומלא מקומות שבכל מקום אחר כבר מזמן לא נמצאים, כולם פה מכירים את כולם בשמם הפרטי ואוי אלוהים אנשים פה די נחמדים (חיים בעיר לא אמורים להיות חיים מנוכרים ??????).

הוד השרון היא הרי לא באמת עיר, לפחות לא בשכונה שלי. בניגוד לעיר הגדולה בה היה לי בית זונות בקומה הראשונה של הבניין, ו99% מהדיירים לא דיברו עברית ברוב ימות השנה אני מכירה את השכנים שלי... באמת...

אז זו לא תל אביב, וזה גם לא הקיבוץ, אבל זה סוג של  שעטנז כזה והאמת היא שהעיר הזו הכירה לי אנשים טובים ומיוחדים שבאמת באמת חשובים לי ואם היה לי מנגנון של לבכות ולהרגש לגמרי הייתי מזילה דמעה עכשיו מהמחשבה שעוד יומיים אני עוזבת אותם. אני עוד ארשום אותם אחד אחד ובטח אשכח כמה בדרך אבל אני חייבת להקדיש את הפוסט הזה לאישה אחת, מיוחדת ומדהימה שנראה לי שהכל בזכותה.

יש לה עיניים בהירות ותלתלים בלונדיניים, חיוך מזמין וסבלנות אין קץ, היא מנטור, היא אשת סוד, ואני מאוד מאוד רוצה להאמין שהיא חברה !!

על בסיס קבוע ומבלי לעשות מזה רעש וצלצולים היא מצילה נפשות - פעם בשבוע, בפינה קטנה ושקטה בהוד השרון, יש מקום נפלא אליו מגיעות אמהות, עייפות, טרוטות עיניים, עצבניות, מיואשות ולפעמים גם סתם משועממות. והנה היא יושבת שם, מציעה כוס קפה טובה ופריכית עם גבינה,(לא יכולתי לצאת יותר פולנייה הא? אולי הייתי צריכה לכתוב גם מציעה כוס עם מים להניח בה את התותבות) מציעה עצה, ופורקן וחברה והמון המון אהבה.

בזכותה הכרתי את הנשים הטובות והקסומות שמלוות אותו עד היום, בזכותה הכרתי ונחשפתי למקצוע החדש והמרתק שלי, בזכותה התגברתי על הימים הקשים ביותר שלי.

אז לא יהיה פה שם בדוי כי  כולם צריכים להכיר אותה (ואם  אני קצת מביכה אותה על הדרך אז הרווחתי), כי כל אמא טרייה שלא יוודעת מה קורה איתה צריכה לדעת לפני הכל שיש מי שיקשיב לה, ויקבל אותה ויעזור לה ויש לה לאן ללכת.

כי את נהדרת ואם כבר להשתפך אז עד הסוף

שרוני - תודה זה רק עשירית... מתגעגעת אלייך כבר מעכשיו -

שרון אלטרסקו - יועצת שינה, ואישה קסומה.

ועכשיו... אלה שמות:

ענבל, ענבלי, חמו, קרן, דינוש, דורון - בוגרות מחזור א'

שירן, שירה ורעות - בוגרות מחזור ב'

רוניתי - מנחה, מנטור ואישיות קסומה בפני עצמך

אגי בוגא - הוטרינרית עם הלב והידיים הכי טובות שהכרתי

ורד בוקעי - המלאך שלי...

בנימין - מספרת קצוציק, כפרה עליך, אתה הרבה יותר מספר. המון המון בהצלחה

הדר, ורד, חן, תמר - השכנות הראשונות האמיתיות שידעתי את שמן, שדיברנו קצת יותר ממילה וחצי במדרגות.

חנות תינוקי - לגמרי בניתי לכם את האגף החדש בבית...

גן השקמים - אתן העולם האמיתי והמלא של הילד שלי, הוא רץ בבוקר ומחכה ליד הדלת (בתנאי שהבאנו לו בננה / עוגיה  לדרך) ומסרב בכל תוקף לבוא בסוף כל יום.

ואחת מיוחדת לסיום הדרך (יעלי לבקשתך) - למדריכת הזומבה של סטודיו C... כן כן את שצורחת שלוש פעמים בשבוע כמו יאק מיוחם, שמנסה לבחון בכל פעם מחדש איזה ווליום ישבור את חלונות הזכוכית המשוריינת שאת מתעקשת לפתוח, שהוכיחה לי סופית את הטענה שאם תשמיעו שיר מספיק פעמים... הוא רק יעצבן אתכם יותר ובזכותך אני אוהבת קצת פחות מוזיקה לטינית (ויש לי שורשים בחלק הזה של כדור הארץ)

בקיצור - יצא פה פוסט משתפך ומתרגש... אל תתרגלו, ביום שישי מגיעה המשאית ולוקחת אותנו לקיבוץ, יוצאים לדרך חדשה ועליה עוד נדון ונדבר.

יאללה חפרתי...