odeldayan - הבלוג של אודליה דיין-גבאי

מה, שינה זו לא הסכמה למין? לא ידעתי

בדיוק לפני שנה ושלושה ימים, חייה של בר לביא, סטודנטית צעירה באוניברסיטת תל אביב, התהפכו ולא יחזרו להיות כבעבר. בר לביא, שבאומץ רב החליטה לחשוף את שמה ולהגיש תלונה כנגד התוקף שלה, דוקטורנט מהאוניברסיטה אף הוא, מקבלת היום אגרוף בבטן, בדמות החלטת הפרקליטות כי התיק ייסגר מחוסר ראיות. למה? כי הפרקליטות החליטה להאמין להיגיון המעוות […]

אודליה דיין-גבאי

09/08/2018


בדיוק לפני שנה ושלושה ימים, חייה של בר לביא, סטודנטית צעירה באוניברסיטת תל אביב, התהפכו ולא יחזרו להיות כבעבר. בר לביא, שבאומץ רב החליטה לחשוף את שמה ולהגיש תלונה כנגד התוקף שלה, דוקטורנט מהאוניברסיטה אף הוא, מקבלת היום אגרוף בבטן, בדמות החלטת הפרקליטות כי התיק ייסגר מחוסר ראיות. למה? כי הפרקליטות החליטה להאמין להיגיון המעוות שהציג בפניהם אותו נאשם. מה שינה זה לא הסכמה? לא ידעתי.

דמייני שאת נכנסת למעלית באוניברסיטה לוחצת על הקומה המבוקשת ואיתך במעלית המרצה שאת הכי אוהבת את הקורס שלו, אתם מכירים. עכשיו דמייני שללא כל הקדמה הוא מפעיל את כובד משקלו כלפיך ומצמיד את הפה שלו לשפתייך. את בהלם, לא מצליחה להבין מה קורה כאן כרגע, ולבסוף הודפת אותו- הוא נלחץ, מבקש סליחה, לא התכוונתי, המעלית נפתחת והוא נעלם. את נשארת המומה, מפוחדת, מבוהלת, כעוסה עליו, על עצמך. מה את עושה? מגישה תלונה?

דמייני שאת מאחרת, נכנסת די באמצע לכנס שעורכת המחלקה אליה את משתייכת באוניברסיטה, את עוברת בין הכיסאות בשקט, מנסה לא להפריע עוברת בדיוק ליד המתרגל של הקורס, חמוד וצעיר את חצי מחייכת חצי מתנצלת שאת מפריעה, ואיך שאת מסובבת את הראש את מרגישה אותו לופת לך את הישבן. חושך באולם את לא מאמינה, המומה, מבולבלת לא יודעת איך להגיב, שקט וחשוך. את ממשיכה כאילו כלום לא קרה, לא מישירה מבט. מה את עושה? מגישה תלונה?

אלו רק דוגמאות ספורות של סיטואציות שיכולות לקרות לכל אחת ואחת מכן קוראות הטור הזה, ואולי זה גם קרה לכן, אולי הסיטואציה קצת שונה, אולי המקום, אולי התגובה, אבל התחושות זהות. זה קורה. לכולן ובכל מקום. את זה למדנו גם מקמפיין Me Too אבל נראה שהפרקליטות פספסה את השיעור.

בר לביא לא הייתה צריכה לדמיין, היא פשוט נרדמה והתעוררה לתחושה של גבר אונס אותה (לפי דבריה). היא אמרה לא, למרות שהוא לא ביקש רשות. היא הביעה התנגדות מילולית. למרות שזה לא נדרש על פי חוק, נדרשת הסכמה חופשית. אבל היא הדפה אותו. ולא רק, היא גם התלוננה. היא עשתה הכל כמו שצריך.

היא כנראה תיארה לעצמה שהאמת תנצח כמו שמלמדים אותנו בכל סיפור טוב.

אבל מציאות לחוד וסיפורים לחוד.

האוניברסיטה החליטה לא להחליט בעניינו, תשובות לקוניות, והרבה סיסמאות שהותירו את המרחב האקדמי של אותה סטודנטית, של הנפגעת בסיפור, פרוץ ומופקר.

ועכשיו גם הפרקליטות הפקירה אותה ואת כולנו, בהחלטתה כי העובדה שאישה ישנה לא באמת מהווה בעיה.

שינה כמוה כהסכמה.

הפרקליטות מעבירה כאן מסר ברור לנשים ולגברים:

ידע כל גבר, אם לצידך אישה ישנה/ חסרת הכרה/ שתויה/ אולי אפילו בתרדמת, אתה מוזמן לעשות כרצונך. לא צריך לבקש ממנה רשות לחדור לגופה, לגעת בה ובאיבריה. מקסימום תגיע לפרקליטות שם תגיד לא הבנתי והכל ייסלח. כי הרי אנחנו לא רוצים להרוס חייו של אדם.

תדע כל אישה, כן גם את. המרחב הפרטי, הגוף שלך הוא הפקר. קודם מותר לגעת בך, להושיט יד, להיצמד, ללפות, לחדור אליך, ורק אחר כך להסתייג ובמצב הטוב להגיד "סליחה, לא ידעתי".

כל איש ואישה צריכים להיבהל מההיגיון הזה, שקודם מותר לעשות לך, ואח"כ ספק לשאול ספק להתנצל.

כל איש ואישה צריכים להיבהל מההיגיון הזה כי שינה כמוה כהסכמה.

ואולי בכלל כדאי שנישן עם עין אחת פקוחה לכל מקרה.

קוראת לכן ולכם להצטרף למחאה שתתקיים היום,

יום חמישי 9.8 בקרית הממשלה בתל אביב החל משעה 18:00 ועד 22:00.

תגיעי. אחרת איך תשני בשקט.

מחאת הסטודנטיות באוניברסיטת ת"א (צילום מסך מהטלוויזיה החברתית)