מחאת הענק שנולדה בסלון

מאחורי יוזמת "אני אישה, אני שובתת" עומדות שלוש נשים צעירות שקמו והחליטו שאינן יכולות לשתוק עוד. כך הפכה שיחת סלון בדירת שותפות ישנה ברוטשילד למחאה שהרעידה את המדינה

30 אלף אישה ואיש עמדו אתמול בכיכר רבין בשיאו של יום שביתה ומחאה עמוס באירועים שהתקיימו ברחבי הארץ כולה. יום שביתה ומחאה שנולד משיחת סלון כואבת של שלוש נשים צעירות ומעוררות השראה שסביר להניח שעוד נשמע עליהן: רותי קליין (28), סתיו ארנון (29) ודרור שדות (24), שלושתן מתל אביב, שלושתן עובדות במגזר החברתי והציבורי.

 רותי קליין, סתיו ארנון ודרור שדות, "הכל התחיל בשיחת סלון" (צילום: אורי קול)

אלה הדברים שנשאו אתמול שלוש הצעירות על הבמה בכיכר רבין:

יש רגעים בחיים, שאת מחליטה לעשות מהלך. את מתחילה אותו כי ברור לך שאת לא יכולה להמשיך ולחיות במציאות כפי שהיא. את רצה קדימה, בכל הכח ומאמינה שיצטרפו אליך. זה לא מובן מאליו לצאת למחאה. היום כולנו עשינו את זה יחד. מה שקורה כאן היום, מסביבכן, מהבוקר, הוא לא מובן מאליו. הכח של מחאה אמיתית מגיע מתוך ההבנה, ששינוי מציאות חיים הוא בידינו. מחאה אמיתית מגיעה לא כשאנחנו מיואשים אלא כשאנחנו כועסים. ואנחנו כועסות. היום בחרנו להראות למקבלי ההחלטות בדיוק איך אנחנו דורשות לחיות. הדרך היחידה שלנו להכתיב סדר יום, היא להתאחד.

שינוי לא קורה בגלל ששלוש בנות פותחות איוונט מוצלח בפייסבוק. שינוי קורה, כי זה הזמן הנכון. השטח בוער ומשווע לשינוי, והעובדה ששלוש נשים אלמוניות לחלוטין יכולות להתניע שביתה כמו זו היא רק בגלל שכולן כבר שם. לכולנו נמאס מסדרי עדיפויות שלא סופרים אותנו. לכולנו נמאס שחיי נשים שווים פחות.

"שינוי קורה כי זה הזמן הנכון" (אלבום פרטי)

 לפני שבוע בדיוק, ישבנו שלושתינו על השטיח בדירת שותפות ישנה ברוטשילד. באותו היום בו שמענו על סילבנה ועל יארה, שתי הנערות שנרצחו, והכיווץ המכאיב בבטן על הסיום המוקדם כל כך של חיים שלמים של חוויות ואהבות. הכיווץ הזה, יכול לגרום רק לשני דברים: לייאוש או למחאה. פתחנו את האיוונט בפייסבוק שבו הכרזנו – ״אני אישה אני שובתת״. העזנו לחלום בגדול. למחרת כבר חברנו לקואליציה ראשונה מסוגה של ארגוני נשים ותיקים ומנוסים מכל חלקי החברה. הדירה הקטנה התמלאה בכל בוקר, ועד השעות הקטנות בעשרות חברות וחברים שלנו. על אף ההתרגשות וההתפעלות שאנחנו מרגישות עכשיו, האמת היא, שבדיוק כך דמיינו את זה.

בימים האחרונים שאלו אותנו אינספור פעמים אם אנחנו מופתעות. אנחנו לא, אנחנו ידענו. ידענו שהלב שלנו הוא לא היחיד שבוער. והיום? -עשרות אלפי נשים וגברים עמדו וחסמו צמתים בכל הארץ, עמדו ברחובות במשך 24 דקות, לזכר 24 נרצחות. שדרות רוטשילד בתל אביב נצבעו באדום ונשים לא הפסיקו להרעיד את המדינה לרגע אחד. היום אנחנו עושות פה היסטוריה. ההצלחה הזאת שייכת לכולנו. לכל אחת ואחת מאיתנו. קמנו הבוקר ליום בו נשים קבעו את סדר היום. זאת הוכחה לנו ולאלו שם למעלה, ש-50.7% מהאוכלוסיה, יכולות להרים מדינה שלמה על הרגליים. אי אפשר להתעלם מאיתנו יותר. א-י אפשר להתכחש לכח שלנו. ויודעות מה? אם מישהו שם למעלה עוד מעז להטיל בנו ספק, יש לו פה עסק עם כיכר שלמה של כח. כי אנחנו, חברות, אנחנו הכח.

"אנחנו הכח" (צילום: אלבום פרטי)