עד מתי רוצחי נשמות יקבלו עונשים מגוחכים?

כשהודיעו לי שאבי עתיד להשתחרר לחופשי, חשך עלי עולמי. אני לא יכולה לחשוב בכלל על ההרגשה שמי שאנס אותך בילדותך יסתובב חופשי, הרי אנחנו, הנפגעים, לא נשתחרר לעולם

מלי לב מרכוס

05/11/2018


הפחד הכי גדול שלי היה שאבא שלי יסיים לרצות את עונשו וישוחרר לחופשי.

בעודי בהריון עם ילדי השלישי, קיבלתי שיחה מהפרקליטות, שיחה שגרמה לי לחרדות בלתי פוסקות, ללב לפעום מואץ וכואב, לקשיי נשימה.

כשאמרו לי שהוא הגיש בקשה להשתחרר לאחר שריצה כבר 2 שליש מעונשו, ואני-לא יכולתי לנשום מהפחד שמי שאנס את גופי ונפשי במשך 7 שנים יהיה אדם חופשי.

חודש שלם ישבתי לכתוב מכתב שמבקש שישאירו אותו שם-בכלא. לא יכולתי לדמיין את חיי במצב בו הוא משוחרר. דמיינתי שיחזור ויבקש לפגוע בי, שינסה לפגוע בילדיי, שירצה להתנקם.

"אישה חזקה בת 32, אמא לילדים, ישבתי מקופלת ומכווצת מפחד". מלי לב-מרכוס (אלבום פרטי)

כשהייתי בת 16 וחצי והתבשרתי שנגזרו עליו 22 שנות מאסר, הוקל לי. זה נראה אז כמו המון זמן. לא חשבתי שהזמן יטוס ושנגיע לרגע בו הוא יוכל להשתחרר.

התמזל מזלי ובסופו של החודש ההוא בו ישבתי על מכתב מתנגד לשחרורו, אלוהים החליט לעזור לי ולקח את נשמתו השחורה אליו. הוא מת ולצערי ולשמחתי בו זמנית רק כך רווח לי שאוכל לחיות חיים ללא פחד ממנו.

לצערי לא בגלל שהוא מת, אלא בגלל שזו היתה האפשרות היחידה שבה ארגיש מעט מוגנת, אחרת אולי הוא עוד היה משתחרר.

אני, אישה חזקה בת 32, אמא לילדים, ישבתי מקופלת ומכווצת מפחד כמו אותה ילדה קטנה שהייתי רק מהמחשבה שישחררו אותו.

תודה לאלוהים שעשה בשבילי וסיים את מה שהפרקליטות התחילה לפי שנים. מי מבטיח שיתמזל מזלם כך גם עבור שאר הילדים והילדות שנפגעו? זוהי תעודת עניות למדינה שלנו, הנאורה, המתקדמת, רק 15 שנות מאסר לרוצח נפשות.

כתבה על מאסר לפדופיל

הילדה שנפגעה לא תספיק להגיע לחצי מדרך ההתמודדות והשיקום שלה ואילו הוא כבר יהיה משוחרר אחרי ניכוי שליש. אני לא יכולה לחשוב על זה בכלל, על ההרגשה שמי שאנס אותך בילדותך יסתובב חופשי, עד מתי עונשים מגוחכים לרוצחי נשמות?

אותנו, שנישאר תמיד ילדים אף אחד לא משחרר. לא מהסיוטים בלילות, לא מהפחדים ומקשיי האמון בבני אדם, לא מהפוסט טראומה. לא משנה כמה חזקים נהיה ולא משנה איזו דרך טיפולית טובה נעבור אנחנו תמיד נהיה כלואים בסורגי הפגיעה

החמרה רצינית בענישה למורשעים בעבירות מין בילדים, זה המינימום שמגיע לנו כדי שנוכל לחיות את שאר חיינו עם כמה שפחות פחדים וכמה שיותר שקט, כי כילדים, לא קיבלנו את זה!

בקשת עזרה ושיתוף

קמתי הבוקר בתחושות קשות, עם בחילה וכאב חד בלב, במחשבה שלכתוב פוסט זה לא מספיק, חייבים להשמיע את קולם של הילדים הנפגעים שלא יודעים עדיין מהם ההשלכות של ענישה קלה בפגיעתם לטווח הרחוק, שחייב שמישהו ישמיע את הכאב והקושי שלהם!

חייבת לקיים מחאת ענק, לדבר את זה בכל פלטפורמה אפשרית, שזה יגיע לאוזניים משפיעות. נפש ילד רך אינה הפקר במדינה שלנו!

תייגו, שתפו, ערבו אנשים שירצו לקחת יחד איתי את המושכות לידיים כדי לקיים מחאה גדולה על הענישה הקלה מדי כלפי עברייני מין בקטינים.

ליצירת קשר עם לב-מרכוס:

דף הפייבסוק "הכוח לבחור בחיים" | הפרופיל האישי של מלי לב-מרכוס