רודפת צדק - הבלוג של מורן מישל

היום בו האיש שתקף אותי נכנס לכלא

אלון קסטיאל נכנס לכלא לרצות את עונשו על סעיפי פגיעה מינית רבים וחמורים, אבל העונש שלו לא יביא שום הקלה לנשים הרבות שפגע בהן

מורן מישל

27/08/2018


צילום מסך יוטיוב

בתום הליך ארוך אלון קסטיאל נכנס לכלא לארבע שנים ותשעה חודשים, שהן 57 חודשים, 244 שבועות, 1708 ימים.
בחלק מהדיווחים יכולתי לשמוע את אנחת הרווחה של התקשורת, של השדרנים והכותבים, של מי שעבורם נחתם הסיפור, נעשה הצדק. אבל אני יודעת שהסיפור רחוק מלהיסגר ושהצדק, ובכן, יש לקחת אותו בערבון מוגבל.

לפני כ-18 שנים הגיע היום שבו האיש שתקף אותי מינית נכנס לכלא.
אחרי שנים של הסתרת הפגיעה ועוד שנים שבהן נחבטתי במעבר דרך צינורותיה של מערכת הצדק הגיע גזר הדין המיוחל ועימו היום הספציפי בו האיש שפגע בי השאיר את המפתחות לחופש באשנב הכלא למשך תשעה חודשים.
בדמיוני, לאורך התהליך, חשבתי שכשיגיע היום הזה אלבש ג׳ינס ואלך לצפות בו יוצא מן הרכב, עלוב, שפוף ראש, עומס תיק על הגב שתכולתו הדלה תהיה כל עולמו בחודשים הבאים עליו לרעה, ושתחושת עשיית צדק והקלה תציף אותי כשהשער ייסגר מאחוריו.

זה לא קרה. לא הלכתי, לא ראיתי, לא הגיעה תחושת ההקלה.
למעשה, באותו יום לא יצאתי מהמיטה. רגשות מעורבים התערבלו בתוכי ותחושת המצוקה רק גדלה.
חשתי כעס על קלות העונש ועל כל עדויות המתלוננות שהושארו מחוץ לתיק ושאיפשרו הקלה שכזו. חשתי סוג של אשמה על חלקי באובדן החופש של האדם וחמלה על בנותיו, לרגע אפילו הרגשתי מעין מחנק בעצמי כשדמיינתי את השער נסגר. חשתי עלבון על כל מה שעשה ועל מה שעברתי כדי להגיע ליום הזה, וחשתי אכזבה וייאוש על שלא הוקל לי ולו במעט.

אני מודה שאני לא חשה שמץ חמלה כלפי קסטיאל. עבר לי. אובדן החופש הוא מחיר שאדם צריך לקחת בחשבון כשהוא נותן לעצמו דרור על חשבון אחרות ואחרים, כשהוא לא חס על מי שפגע בה.  אני כן חוששת שבמתלוננות דווקא יש רגשות מעורבים היום. זה אך טבעי שאישה, או כל אדם בעצם, יחושו כך אל מול שלילת החופש מאדם.
אני חסה על הוריו ועל משפחתו שעולמם וודאי חרב עליהם ברגע הזה. על הבושה, על הצער, על הניסיון לדמיין איך מתקיימים החיים בידיעה שהילד שלך סגור מאחורי סורג ובריח ויצא משם רק בעוד  ארבע שנים.

צילום: טל גרניט ושרון מימון

אבל אני הכי חוששת שסגירת השער המתוקשרת מאחורי גבו של אלון קסטיאל לא תביא את המזור וההקלה לנשים שפגע בהן.
קסטיאל ירצה את עונשו בתנאי המבצע הידועים ויזכה ל-30% הנחה, שיביאו לריצוי אך מעט יותר משלוש שנות מאסר בפועל. תחת חוקי המשחק יהנה קסטיאל גם מכפל מבצעים והנחות למועדון מביעי החרטה ובעוד זמן לא רב ודאי יזכה לצאת לחופשות בחיק משפחתו ועד מהרה יחזור למסלול של חיים רגילים.

הנפגעות, לעומת זאת, ישבו גם בעוד 18 שנים ואולי יכתבו על היום ההוא שבו האיש שפגע בהן נכנס לכלא ואולי יהיה להן הכוח לספר לנו שאת העונש שלו ריצה קסטיאל עבורנו ולא עבורן, כי הן, במובן מסויים, נותרו כלואות בתחושת הפגיעה לאורך כל השנים, יום יום, שנה שנה, בלי הנחות, בלי הקלות, בלי ועדת שחרורים ובלי מניין ימים שניתן לספור לאחור.