מה שקרה לי בלילות אצל סבא, הרב הגדול

"סבא היקר, משיח אתה לא. אתה סבא לא משהו ויש לך בעיות רציניות. פגעת בי מאוד, חבל. אני רוצה להאמין שלא פגעת בעוד אבל כנראה שכן"

אלי הירשמן

08/10/2018


התפרסם לראשונה בפרופיל הפייסבוק של אלי הירשמן

#זו_ילדותי

לאיש הזה בתמונה קורים לייבל מינצברג, הוא סבא שלי, רב קהילת המתמידים בירושלים, ביתר עילית, בית שמש ואלעד.

לידו אני, בבר מצווה שלי, הסבא שהיה נערץ עלי כל כך. הרבי שלנו. מחדש חידושים נפלאים בתורה, אור גדול, ממזג בין שיטת הבעל-שם-טוב לשיטת הגאון מוילנא, עם רמיזות רבות מפיו שהוא המשיח.

"לאחר שנים של הדחקה מוחלטת של האירועים, הסיפור צף בחוזקה ורציתי לסגור מעגל" (תמונה מפייסבוק)

הייתי אחד מאלפי תלמידיו ומעריציו. שלוש שנים לאחר מכן, כאשר הייתי צריך להתחיל את לימודי בישיבה גדולה, הוא קרא לי וביקש ממני שאלמד בישיבה שלו ולא בישיבת פונוביז' לשם נרשמתי, כי הוא ישמח מאוד שנכדו יקבל את החינוך "שלנו" ולא בישיבות אחרות (פרעמדע ישיבעס).

באופן כללי הייתי תלמיד מצטיין אולם הייתי חוזר בערבים הביתה בשעה מאוחרת וקם בבוקר מאוחר ומאחר לתפילה. בכדי שאלך לישון מוקדם התחלתי לישון אצל סבא כי הוא היה גר קרוב לישיבה ואצלו "אין חוכמות", חייבים לחזור מוקדם לישון ולקום מוקדם. וכך היה, חזרתי לישון בכל ערב עד השעה 23:00.

לילה אחד, בעודי במיטה, אני שומע צעדים, נשימות, נשיפות באוזן. מסתבר שסבא לידי, רוכן מעלי ונוגע בי. מוריד שמיכה, מכנסיים ותחתון, עושה בי כרצונו, מסיים מחזיר בגדים ושמיכה ונעלם.

וכך עוד לילה ועוד לילה, נדמה לי עשרות פעמים.

ואני קפאתי. לא זזתי. חיכיתי שיעלם.

יום אחד באו הדודים שלי שגרו מרחוק לישון אצל סבא וסבתא למשך כמה ימים, הם לקחו את חדר השינה שבו אני ישנתי בדרך כלל ואני עברתי לישון בסלון - חדר האורחים, שמחתי, חשבתי שתהיה לי רגיעה לכמה ימים. טעיתי. מסתבר שהמשיח יודע לבוא גם לסלון.

אני זוכר ששבת אחת נסעתי עם סבא לבית שמש, סבא נסע לבקר את הקהילה לשבת ואני הצטרפתי אליו כדי שלא יהיה לבד... בשישי בערב אחרי סעודת שבת הוא עמד ודרש בפני הקהל בבית הכנסת על קדושת השבת ומעלותיה ואיך שהוא מרגיש בחוש את קדושת השבת ואחרי זה בלילה הוא בא להרגיש אותי.

לילה אחד בעוד הוא עומד ליד מיטתי התעוררה מישהי מבני הבית וקראה לו "לייבל", רבינו הזדרז להחזיר את בגדי ואת השמיכה, יצא מהר מהחדר ואמר "הלכתי להפעיל את ההסקה"...

בבקרים הייתי טרוד מחשבות, שיתפתי את חברי הטוב א' והשבעתי אותו שחלילה לא יספר לאיש. הוא סיפר ועוד איך סיפר. אני לא כועס. לאחרונה א' סיפר לי שמאז משהו באמונה שלי נשבר, נכנסתי פחות לשיעורים והתחלתי לזלזל בכל מיני דברים, כך לדבריו. אנשים יודעי ח-ן ידעו את סיפור הפגיעה מא' ובחלוף הזמן הוא הגיע להרבה אוזניים ביניהם גם לקרובי שהזדעזעו מאוד ממה שאירע.

לאחר שנים של הדחקה מוחלטת של האירועים - כולל הוצאה לאור של ספרי הרבי "בן מלך" יחד עם כמה חברים טובים וכן יסדתי והוצאתי לאור עלון תורני "תורה ודעת" עם חידושי תורה מרבינו לייב מינצברג שמתפרס עד היום הזה ועוד פעילות קהילתית רבה - הסיפור צף בחוזקה ורציתי לסגור מעגל.

#לא_התלוננתי כי הייתי בקהילה חרדית סגורה והאמנתי שזהו חילול השם, אבל חשבתי שאני חייב לעשות עם זה משהו. עליתי אליו ופתחתי את אשר על ליבי ואמרתי לו שאני מציע שכבודו יפסיק לחנך נערים צעירים ויעזוב את תפקידו בישיבה.

כבודו אמר לי שחלמתי חלום, "חלמא טבא חזית" אמר כלשון התלמוד ושלח אותי לדרכי. הרגשתי שהוא נפנף אותי אז כתבתי לו מכתב והבאתי לו בדיקת פוליגרף שערכתי לאמור: לא חלמתי חלום, זו המציאות שהייתה.

המכתב של אלי הירשמן לסבו

הייתה לי תקווה שהוא יפסיק להתעלם מהפגיעה החמורה, ייקח אחריות על מעשיו ויתנצל על כך. לייבל התקיף אותי ממש, הוא אמר לי שאני "רשע, שוטה ומושחת" והוסיף להגיד לי ש"גם אם נניח ראית אותי מעשן סיגריה בשבת, שזו עבירה חמורה, מה זה עניינך? שב ותלמד!"

זו פעם אחרונה שפגשתי אותו.

כמה ימים לאחר מכן התקשר אלי תלמידו חיים יוסף גפנר יו"ר "ועד הרבנים לענייני צדקה" וביקש ממני לעלות לרבי ולהתנצל בפניו. "על מה אני צריך להתנצל?" שאלתי אותו, "אני לא יודע, אני לא נכנס לזה" הוא ענה, "סבא שלך מאוד פגוע וכדאי שתתנצל בהקדם".

אמרתי לו שאם הוא רוצה שאתנצל, שיסביר לי בבקשה על מה עלי להתנצל.

כעבור כמה ימים הופץ בבתי הכנסת של הקהילה פאשקוויל תחת הכותרת "מחאה!!" אשר היה מכוון אלי וככל הנראה בכדי שאחזור בי.

פאשקוויל נגד אלי הירשמן

לאחר שלא התנצלתי בפני כבודו על ה"פגיעה הנוראה" שפגעתי בו, הופצו בבתי הכנסת של קהילת מתמידים - הקהילה של סבא שאליה הייתי משויך - פאשקוויל תחת השם "רבם דקרו" מלא תיאורים ותארים בשבילי, כמה מהם נהדרים ממש, ובכך סיימתי את דרכי בקהילתו של משיח.

פאשקוויל נגד אלי הירשמן

בהמשך לייבל מינצברג פיטר/הרחיק מהקהילה כל מי שלדעתו "האמין לעלילה" בין המפוטרים/מורחקים כל קרובי משפחתי, תלמידים מהקהילה וכמה מרבני הישיבה.

כמה מרבני הישיבה שנשארו בתפקידם התפטרו מרצונם ביניהם ראש הישיבה והאיש השני בהירארכיה בקהילת המתמידים, שלמרות תחנוני לייבל שיישאר בתפקידו, הוא בחר להתפטר ולעזוב את הקהילה. עוד כמה עשרות מהקהילה בחרו לעזוב את המקום. כנראה לא התאים להם רב שכזה.

לייבל מינה ראש ישיבה חדש ורבנים חדשים ושינה את שם הישיבה שלו מ"תורת ירושלים" ל"תורת השם", חתיכת שידרוג. והכריז חרם גורף על כל המרוחקים מהקהילה. "בוגדים" בלשונו.

על דלתות הבתים של האנשים שהאמינו "לעלילה" הודבקו מדבקות באישון הליל על ידי אנשי לייבל מינצברג "כאן גר אברך בוגד".

פאשקוויל נגד אלי הירשמן

ברגע אחד, אנשים שהיו קרובים אלי הפסיקו לדבר איתי, הפכתי ללא רצוי שם. אחדים מתלמידי מינצברג זרקו ביצים על חלונות ה"כוילל" (-ישיבה לנשואים) שבו אבי לימד, כולם הוחרמו במלחמת חורמה וכל זאת בגלל שאני "פגעתי" ברבי והם האמינו "לעלילה". איזה חטא.

שנים עברו והחרם נמשך, חלק מחסידיו השוטים של לייבל מינצברג, בעיקר אלו שכפופים אליו ישירות, ממשיכים באדיקות לשמור על חרם. אחיי התחתנו ואף אחד מבני המשפחה הגברים מהצד של סבא לא באו לחתונה, מפחדים ממנו ממש. דודים שלי התקשרו להורי לפני החתונה של אחי וסיפרו כי מינצברג איים עליהם ואסר עליהם להשתתף בשמחות של בני המשפחה או של ה"בוגדים" האחרים שהורחקו מהקהילה.

סבתא הרבנית ובנות המשפחה לא קיבלו עליהן את החרם.

משפחתי הקרובה תומכת בי מאוד, אולם גם הם אינם רוצים לעלות "את הנושא" יותר מידי על סדר היום כי זה לא נעים, כי זה מביך, כי הם בקהילה סגורה, כי יש להם מספיק על הראש. אני מבין אותם ואוהב אותם מאוד.

לפני שנה אזרתי אומץ סוף סוף והתלוננתי במשטרה, לאחר שמינצברג נחקר קיבלתי הודעה שהתיק נסגר מחוסר ראיות.

נו שוין.

אבל אני והוא יודעים בדיוק מה היה שם, וכמו שהוא לימד אותי תמיד האמת לפני הכל ומעל הכל.

אז סבא היקר, משיח אתה לא. אתה סבא לא משהו ויש לך בעיות רציניות. פגעת בי מאוד, חבל. אני רוצה להאמין שלא פגעת בעוד אבל כנראה שכן פגעת. בעיני ראיתי אותך מעביר את ידך על גבו החשוף של מלצר בחתונה, כאשר הלה התכופף וחולצתו עלתה.

כולם בקהילה הכירו את הסיפור מלפני עשרות שנים לפיו היית בבית הדין של העדה החרדית בגלל "עלילה" שתלמיד שלך ע' "טפל" עליך. איכשהו הסיפור הושתק.

חבל שאתה לא מטפל בעצמך.

אתה תלמיד חכם גדול, מחדש חידושים נפלאים בתורה ומלא בפגמים.

אני שלם לגמרי עם מי שאני.

"אני שלם לגמרי עם מי שאני" אלי הירשמן ( תמונה מפייסבוק)

חבל שככה בחרת להתנהג למאה או מאות אנשים תלמידים שלך שהלכו אחריך שנים רבות, ביניהם ילדיך וצאצאיך ובחרת לנהל מולם מלחמה הזויה, אכזרית, ילדותית ומטופשת. כאילו שזה ישנה את מה שעשית.

יש לי חלום שתיקח אחריות על מעשיך, תתנצל, תטפל בעצמך ותפסיק לשפוך ארס ורעל על כל מי שמסביב, כי לתשומת ליבך גם אתה קרוב משפחה שלי...

חברי הישנים מהקהילה פקחו עיניים ואל תהיו חסידים שוטים. אין סיבה לאף אדם בעולם להמציא סיפורי פגיעה מינית. תחשבו על זה שניה, הייתם ממציאים שמישהו/י פגע בכם מינית כדי להשיג משהו או לפגוע במישהו? תחשבו על זה דקה ותהיו כנים עם עצמכם, הייתם עושים את זה? לא הייתם עושים את זה. בוודאות שלא. בוודאי לא על קרוב משפחה. זה נראה לכם כיף לספר שנפגעתם? זה לא.

למה שמישהו יספר שפגעו בו מינית ועוד בזמן שאולי חלק מהאנשים לא יקבלו את זה?

התשובה היא כי זה מה שהיה. כדי לסגור מעגל. כדי להרגיש שלם עם עצמי.

שמרו על ילדיכם.

חשוב להגיד, לא כל הרבנים מטרידים/אנסים. ממש לא. בוודאי שלא כל החרדים אנשים רעים ופוגעים. לא. יש ויש, כמו בכל מקום. אצל הרבנים אולי יש יותר כמו בסיפורי הכנסייה שנחשפו. אבל אי אפשר לטאטא כל כך הרבה זבל מתחת לשטיח, השטיח נעלם מזמן בתוך ערימות הזבל והגיע הזמן לפנות את הזבל.

אמר רבי יהושע בן לוי: וזאת התורה... זכה, נעשית לו סם חיים. לא זכה, נעשית לו סם מיתה. ובחרת בחיים.

תודה שהקשבתם.

לא תשתוק

הפוסט המקורי: