מאת: תמר רוטמן
השימוע בעניינו של השופט ברט קבאנו שהתרחש בוועדת המשפט של הסנאט האמריקאי בסוף השבוע האחרון היה מרתק ומתסכל וניתן לסווג את כל הפרשייה הזו תחת הכותרת "פטריארכיה במאה ה-21, קווים לדמותה". יש כמה נקודות שראויות לציון:
הבחירה של הרפובלקנים להעמיד למשפט את ד"ר כריסטין בלייזי פורד, המתלוננת נגד קבאנו. במהלך השימוע, במקום לדבר איתה, לשאול ולחקור, העדיפו הסנאטורים הרפובליקנים להביא עורכת דין שתדבר בשמם. לכאורה, משום שלא רצו ליצור תמונה של 11 גברים שחוקרים אישה על תקיפה מינית שחוותה. עורכת הדין רייצ'ל מיטשל, מומחית לעבירות מין, תיחקרה את ד"ר פורד, חזרה איתה על כל פרט ופרט בעדות שלה, כאילו ד"ר פורד היא הנאשמת.
לצד זה, חשוב לציין גם את הבחירה של אותם רפובליקנים לוותר על שירותיה של רייצ'ל מיטשל במהלך הדיון עם השופט קבאנו, לאחר שהבינו שבשאלותיה וחקירותיה היא מתחילה לעלות על דברים שמטילים ספק בגרסתו של קבאנו. במקום, הם בחרו לדבר בעצמם, לשאול שאלות אבל בעיקר להצהיר הצהרות, שהתמקדו בכמה שהתהליך שקבאנו עובר הוא קשה ולא הוגן כלפיו. במקום לנסות לחקור את האמת, במקום לנסות לעמוד על אופיו של קבאנו, על דפוסי ההתנהגות שלו ומה הוא זוכר או לא זוכר, העדיפו הסנאטורים הרפובליקנים להסביר כמה שהוא מסכן וכמה שהסנאטורים הדמוקרטים לא בסדר.
בקצרה, היחס שד"ר פורד קיבלה כלל וכלל לא זהה ליחס שקבאנו קיבל. זה מנציח את האופן שבו מתייחסים למתלוננות על עבירות מין. אם אי פעם חלפה בראשכם השאלה "למה היא לא התלוננה", הפארסה הזו יכולה לשמש כתשובה לכך.
עניין נוסף הראוי לציון הוא ההתחמקות המתמשכת של קבאנו מדרישה לחקירת FBI. במהלך השימוע שלו, כשהעניין הזה חזר ועלה בשאלותיהם של הסנאטורים הדמוקרטים, קבאנו סיפק שלל תירוצים והסגברות בעניין, אבל בשורה התחתונה הוא הבהיר שהוא לא מוכן לחקירה שכזו, וככל הנראה – יש לכך סיבה. יש לו מה להסתיר.
ובל נשכח גם את ההתנהגות של קבאנו במהלך השימוע. שפת הגוף שלו הייתה עצבנית, לעתים מאיימת, התשובות החצופות שלו לסנאטורים ולסנאטוריות הדמוקרטיות היו מבישות. הוא התנהג ככסיל, ולא ברור איך אדם כזה הגיע למעמד בכיר של להיות מועמד לשופט בבית המשפט העליון. ללא ספק אפשר למצוא דימיון רב בינו ובין טראמפ.
חרף העדות של ד"ר פורד, חרף עדויות של אחרים, חרף הדברים של קבאנו עצמו, חברי הסנאט הרפובליקנים המשיכו להתעקש לתמוך בו, למרות שמדובר בבן אדם לא אמין, בריון, אגרסיבי וככל הנראה גם עבריין מין.
הם המשיכו וממשיכים לתמוך בו כי זה מינוי של טראמפ, כי זה מינוי שלהם, כי המשחק הפוליטי והצורך להוכיח שהם בעלי השררה חזקים יותר מהצורך וההכרח להגן על נשים. הכוח בידם, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ולעזאזל ההיגיון הבריא ולעזאזל אם מישהי נפגעת בדרך. ברוב קולות, החליטו חברי וועדת המשפט של הסנאט לתמוך במינוי של קבאנו לעליון, והעבירו את ההחלטה הלאה להצבעה בסנאט. הסנאטור הרפובליקני ג'ף פלייק, שהצביע בעד המינוי בוועדה, הודיע שישנה את הצבעתו בסנאט אלא אם תיפתח חקירת FBI שתרד לעומק העניין ותבדוק את החשדות שהועלו נגד קבאנו. בלית ברירה, הרפובליקנים הסכימו לדרישה זו.
חשוב לומר שהמינוי של קבאנו לעליון, אם אכן יקרה, יהיה סטירת לחי כואבת במיוחד לכל קורבן של עבירת מין בארצות הברית. איך אפשר יהיה לסמוך על המערכת, כששיושב בה אדם כזה. לפחות, אם ישאלו אותן "למה לא התלוננתן" הן יוכלו לענות "כי תראו מה קרה בפעם האחרונה שמישהי התלוננה, התוקף קיבל פרס – מינוי פוליטי נחשק במיוחד!". אבל עבור הסנאטורים הרפובליקנים המדושנים, שחששו כל כך לדבר בעצמם עם ד"ר פורד כי זה לא יראה טוב אם 11 גברים יחקרו אישה, כל זה לא משנה. כי גם ככה הם לא רואים בנשים חלק מהמשחק הפוליטי או חלק אמיתי מהחברה שבה הם חיים. בשבילם מה שחשוב זה הניצחון ושימור הכוח אצלם. וכך נראית הפטריארכיה במאה ה-21.
אבל אל דאגה, סופה של הפטריארכיה הזו עוד יגיע. אנחנו נמשיך להאמין למתלוננות ונמשיך להזכיר לגברים שתקפו והטרידו מינית שהם אינם ראויים לכהן בתפקידים ציבוריים. זה נכון במקרה של ברט קבאנו, וזה נכון גם כשדברים דומים קורים פה אצלנו, בזירה הפוליטית המקומית, עם נציגי ציבור כדוגמת איתן ברושי או ניסן סלומיאנסקי.
#מאמינהלך
#אתלאאשמה
#metoo
#WhyIDidntRepor