סיגליות ועוד - הבלוג של סיגלית בן-ישראל

ספר בית הקברות / ניל גיימן

לניל גיימן יש תמיד דמויות מאד מיוחדות. בספר הזה ההזוי והמציאותי משיקים זה לזה ומתערבבים זה בזה

סיגלית בן-ישראל

17/09/2016


ספר בית הקברות

אופוס 2010, 285 עמ'

תרגום: חן עמי

 

תינוק קם בלילה, מטפס מהמיטה החוצה, יוצא מהבית במעלה הרחוב עד לבית הקברות העתיק. באותו הזמן מגיע האיש ג'ק אל הבית ורוצח את כל בני המשפחה בדרכו אל חדרו של התינוק בקומה השניה של הבית. זה לא ספויילר, כך מתחיל הסיפור.

בבית הקברות, משפחת רפאים מאמצת את התינוק ונותנת לו שם: נובאדי אוואנס או בקיצור באד. בהחלטה קולקטיבית של תושבי בית הקברות, הם מאמצים את התינוק אל חיקם ומגדלים אותו כאזרח של בית הקברות.

לניל גיימן יש תמיד דמויות מאד מיוחדות. בספר הזה ההזוי והמציאותי משיקים זה לזה ומתערבבים זה בזה. שומאדם לואינס חי וגדל במחיצת המתים. העולם שלו תחום בחומת בית הקברות. יש לו סנדק שמגן עליו ובכך מתמקד הסיפור. את הרוצח של משפחתו לא מצאו מעולם ולאף אחד מחוץ לבית הקברות לא ידוע מה הסיבות לרצח.

מעניין מאד איך ניל גיימן תמיד משחק עם השמות של הדמויות שלו ושל המקומות שבהם מתרחשים הסיפורים שלו. כשבאד לומד לקרוא, הוא קורא את השמות שעל המצבות ביחד עם התאור המצורף: לטישה בורוז שלא עשתה רע לאיש כל ימי חייאה... ועוד ועוד.

אין הרבה מה לומר עוד על הספר הזה.  הוא חביב מאד והוא לנוער וגיחכתי יותר מפעם אחת לנוכח השימוש שנעשה בשמות של הדמויות ולכן אסיים בציטוט:

"...בדרך כלל בית קברות אינו דמוקרטיה, ואף על פי כן המוות הוא הדמוקרטיה בגדלותה, ולכל אחד מהמתים היה קול והיתה עמדה בשאלה אם להרשות לילד החי להשאר, וכל אחד רצה להשמיע את דברו בלילה ההוא......"עמ' 15

הספר מעוטר בשלל ציורים מאת דייב מקין. הציורים הם בשחור לבן ומתאימים לרוח הסיפור.

תהנו.

סקירות נוספות לספרים של ניל גיימן:

בני אנאנסי

אלים אמריקאים