לילה, איתי במטבח

החמארה המודרנית מבית ביסטרו "הכובשים" מציעה תפריט של מנות גריל, בשרים וירקות מהשוק, שיקרוץ גם למי שרוצה לנשנש לצד דרינק טוב, וזאת התחלה לא רעה בכלל

ונפתח בווידוי מסעיר: אני לא קרניבורית גדולה. כן, בשר זה חביב, ולא אגיד "לא" לאיזה המבורגר או קרפצ'יו, אבל האהבה הגדולה שלי בחיים, היתה ותישאר, פחמימות. ואחרי הווידוי המרגש, אניח פה, כבר בהתחלה, את השורה התחתונה של הסקירה שלי על "לילה", אליה הוזמנתי בשבוע שעבר. והשורה התחתונה? טעים. ממש טעים.

"לילה" היא מסעדונת חדשה בקצה כרם התימנים, שמגדירה את עצמה כ"חמארה מודרנית, המשלבת בין מנות גריל, בשרים וירקות טריים מהשוק". בישיבה על הבר ניתן להציץ אל המטבח הפתוח ואל ליבו: גריל גחלים רחב שמוסק בפחמי עץ טבעי, ועליו מכינים את רוב המנות, מה שמוסיף לאסתטיקה של המקום. ולמרות שהיא מין מסעדת-בר-חמארת בשר שעוד לא החליטה מה היא בדיוק מבחינה קונספטולית, ושיש בה רק כיסאות בר, ווייב היפסטרי כבד, האוכל בה טעים, כיפי ומעניין.

את הארוחה פתחנו עם סט סלטים, לחם הבית ומטבלים. הסלטים כללו צ'ירשי (סלט דלעת טריפוליטאי) מצויין, סלט מאש וסלט טבולה דוחן, שהיו סתמיים, סלט ברבה (סלט סלק מרוקאי) חביב, וצרמלה (סלט פלפלים) נהדר. הם לוו בלחם חם ופריך ובמטבלים של טחינה, עגבניות מרוסקות ולימון כבוש מריר, שהשתלבו נהדר עם הכל. בסך הכל, זאת היתה פתיחה טובה, ופחמימתית, לערב בשרי.

מנת פתיחה שניה שסקרנה אותי, בהיותה מנוגדת קלות לקו הבשרי המובהק של המקום, היתה צלחת הדגים הכבושים. כאן דגמנו טונה מעושנת שקיבלה טעם בשרי מעניין וטעים, הרינג איסלנדי נאמן למקור, גרבלקס, סרדינים ואמאצ'י, דג בכבישה יפנית, שהיה הטעים מכולם, לטעמי. מנה חמודה, אבל לא חובה למי שרוצה להגיע לעניין – בשר.

סוכריות פילה טלה, דבש, הל ועלי חרדל (56 ₪). צילום: אנטולי מיכאלו (יח"צ)

לא, לא הלכנו על הצלעות או על נתח גדול של טלה, אלא על המנה עם השם החמוד להפליא: סוכריות פילה טלה בדבש, הל ועלי חרדל (הפעם היו אלו מיקרו-פטרוזיליה, אבל לא נתקטנן). בתוך חובבת סוכריות, פייר, לא התאכזבתי. המנה הקטנה ומשובבת העין התגלתה גם כטעימה להפליא, ובהחלט מהווה ספתח בשרי ראוי לקרניבורים. הנתחים הקטנים של הפילה היו נימוחים ומתקתקים (ע' חברתי סבורה שהיו יכולים לחזק מעט את המתיקות) ושימחו אותנו מאד.

אחרי הסוכריות אכלנו את מנת ה"מעורב חלקי פנים לאמיצים". כילידת בירת ישראל, עם עבר הכולל זכרונות מפיתות נהדרות של "מעורב ירושלמי", אני לא מבינה מדוע יש צורך באומץ כשאוכלים חלקי פנים. חלקי פנים זה טעים! וגם המנה הזו היתה טעימה מאד, נימוחה ועשירה, ולוותה בשני חצאי פיתה (קטנים מדי לטעמי, נו) ובטחינה, להשלמת החוויה.

חלוויאת (54 ש"ח). צילום: אנטולי מיכאלו (יח"צ)

את הסקירה שלנו סיימנו עם מנה למתקדמות: חלוויאת. למי שלא מכירה – מדובר בשקדי עגל, יענו עוד חלק פנים, אבל פנים הארד-קור. החלוויאת שלנו הוגשו עם תפוח אדמה "מדורה" והיו נימוחים ורכים ושמנמנים, וכיפים מאד. והיוו סיום נהדר לארוחה, אבל לצערנו לא ויתרנו על קינוח.

בעוד שהכל המנות שדגמנו היו מוקפדו וניכר שהוכנו בהשקעה ובתשומת לב, וגם היו טעימות, כמובן. הקינוח היה אכזבה. מבין 3 האופציות הסתמיות: מוס שוקולד, צלחת מתוקה וקוקופקאן כובשים, בחרנו באחרונה, שהתגלתה ככדור ענק של גלידת קוקוס לא מרשימה, מצופה בכבדות בפקאנים מסוכרים, שהעלימו את טעם הקוקוס העדין של הגלידה וצרבו הכל במתיקות מוגזמת. בזבוז של קלוריות. כולי תקווה שבהמשך תהיה חשיבה קצת יותר מדוייקת על מתוקים שאינם חלק מנתח של פילה טלה.

לֵילה היא עוד פרוייקט של בעלי ביסטרו "הכובשים" השכונתי, מאיה חורב-ונטורה, שלאחר שנים של פעילות בשכונה חיפשו מקום להתרחבות והתרעננות. ובאמת, לילה עשויה להפוך לסוכריה אמיתית, וכבר עכשיו שווה דגימה. בהחלט.

**********

לילה

הכובשים 55, תל אביב

שעות פעילות: א'-ה ושבת 19:00-אחרון הלקוחות, שישי סגור