רודפת צדק - הבלוג של מורן מישל

גברת, את הולכת לבד לשירותים?

אף אחד לא צריך להגיע לגיל זקנה ולעמוד מול אדם נטול קמטים, מחלה או חמלה ולהצדיק את העייפות שהשנים והדרך הכבידו עליו, ובטח שלא לקבל השפלה במסווה של ועדת הערכה

מורן מישל

10/10/2017


WhatsApp Image 2017-10-10 at 19.29.14

83 שנים סבתוש שלי אחת עם הארץ הזו, עם מלחמותיה, כאביה, גלגוליה ושמחותיה.
היא היתה בת 14 כשיצאה לרקוד במעגלים ברחובות תל אביב כשהכריזו שארץ ישראל היא מדינת העם היהודי.

34 שנים סבתוש שלי היתה מורה בארץ ישראל.
מורה של פעם, לא מה שהיום שמחרימה אייפון וספינר.
מורה לחיים כזו, שאת הקול שלה תלמידיה עדיין מזהים היום כששומעים אותה מדברת בבית קפה במקרה בשולחן לידם, ושמספרים ומדברים בשבחה גם בפניה, כי היא ראויה לכך, כי מורה כזו אי אפשר לשכוח.

34 שנים חינכה ילדים של אחרים, שילבה תלמידים עיוורים בכיתות רואות, והחדירה בילדים של פעם ערכים, אהבת הארץ ואהבת אדם.
וזה לא סתם שכך היתה, כי שנים ארוכות ליוותה גם את אמא שלה שאיבדה את מאור עיניה, ודאגה שיהיו לה חיים נורמליים ככל שניתן כשנפל עליה החושך.
וגם את סבא שלי, שהסרטן עבר לקנן בגופו סעדה ודאגה שירגיש שמכבדים אותו ושימיו, ספורים ככל שיהיו, הם בעלי ערך ושהוא עודנו צלם אנוש.

22 שנים שסבתוש שלי התנדבה במחלקה שהיא בית לילדים חולי סרטן, מיום שהסרטן של סבא שלי ניצח ועד שחלתה בעצמה וגם קצת אחרי.

בסך הכל שנתיים שהסרטן בגופה של סבתוש שלי, והיא גיבורה ואיתנה ולא מתלוננת, ובכל זאת 83 שנים מאחוריה, וגם איזו דרך לא מבוטלת שעברה בהן,
ואין סוף טיפולי כימו שהחדירו ערימות של רעל לגופה, אבל אף טיפת ארס לא חילחלה.

אז תסבירו לי איך זה שעכשיו כשהיא קצת עייפה, וכשהכימו התיש את רגליה, ואין עוד טיפול למחלה וכל שניתן הוא להמשיך ללכת אנגז׳ה עם הגידול עד שהוא יביס אותה,
וכשהיא זקוקה למעט עזרה, והגישה בקשה לשעות עזרה נוספות מביטוח לאומי ששילמה יפה כל השנים,
איך זה, תסבירו לי בבקשה, שמה שיש לגברת עו״ס לשאול אותה כדי לבחון את בקשתה זה אם היא הולכת לשירותים לבד? ומי לעזאזל היו המורים שחינכו את האנשים שמסכימים להכנס לבתיהם של הסבים והסבתות שלנו ולצפות לראות אותם בחיתולים או שיסתדרו בעצמם?!

לא בשביל זה יצאו לרקוד ברחובות ב-48, לא בשביל זה.

*בתמונה - סבתוש ושתי בנותיי הגדולות לפני הטיפול האחרון